גב' פוסטולסקי הכחישה בתוקף טענה זו וטענה שהיא התנדבה בקבוצה תוך כדי שליוותה את בתה שהתאמנה בקבוצה. ביחס לכתבות ענתה גב' פוסטולסקי כי היא לא אחראית למה שנכתב בהן (עמ' 23 לפרוטוקול) וכי לא היה לה כל תפקיד רשמי; לגבי התמונה היא אמרה שהצטלמה כצופה ולא מתוקף איזה תפקיד רשמי שהוא.
התובעת לא הוכיחה כי לגב' פוסטולסקי היה תפקיד רשמי בעמותה. היא לא רשומה בעובדי העמותה; היא לא חלק מחברי העמותה; היא העידה כי היא התלוותה לבתה, ועדותה מקובלת עלינו; הראיות שהניחה התובעת אינן מספקות – מדובר בקטעי עיתונות ישנים שאינם בגדר ראייה, לא ברור מי ערך אותם וממילא הוא גם לא הובא לעדות.
אף אם היה לה תפקיד בעמותה ועברה לעבוד בנתבעת אין באמור בפני עצמו כדי ללמד על הזהות הנטענת בין העמותות או על קיומה של הצדקה לסעד המבוקש.
באשר לעובדים אחרים שעברו מהעמותה לנתבעת נציין כי גם מהשוואה בין רשימות חמשת מקבלי השכר הגבוה אין זהות מוחלטת בין העמותות; רק שניים מחמשת מקבלי השכר הגבוה – גילי סופר וליאור אנגלמן – מופיעים ברשימת מקבלי השכר הגבוה בשתי העמותות. לא הוכח כי אותם עובדים עברו או הועברו מהעמותה לנתבעת באופן "אוטומטי".
28. כאן המקום לציין כי בקשות התובעת הן לבית הדין והן לרשות ההוצאה לפועל נוסחו בצורה מטעה. התובעת ניסחה את טענותיה וציינה כי הנתבעת היא היא העמותה "בשינוי שם בלבד" (ר' תצהירי התובעת וכן סיכומיה; הנתבעת מכונה בשם "העמותה בשמה החדש").
זאת עשתה למרות שידעה כי מדובר בישות משפטית נפרדת שהוקמה עוד בשנת 2010, עם מספר עמותה משל עצמה.
התנהלות זו אינה ראויה ויש בה כדי להטעות.
29. סעיף 49(4) לחוק העמותות, תש"ם-1980 קובע כי בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק של עמותה במקרה בו העמותה אינה יכולה לפרוע את חובותיה.
בנוסף, סעיף 182(4) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 מזכה מבוטח שניתן לגבי מעבידו צו לפירוק עמותה בגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, שהיא חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שהמעביד חייב לעובד בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
בענייננו, פסק הדין בו זכתה התובעת עוסק בחוב של שכר עבודה ופיצויי פיטורים.
30. מקום בו קיימת לתובע אפשרות לסעד אופרטיבי – עליו לממשה, או לפחות לנסות ולממשה, בטרם יפנה לערכאות בתביעה לסעד הצהרתי.
יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון:
"הלכה היא, כי סעד הצהרתי הוא סעד בשיקול דעת. בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי, על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי; ואם התשובה לכך היא בחיוב, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי, ובית המשפט יטה, בדרך כלל, שלא לתיתו" (ע"א 4076/00 חברת נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' חברת מירם זמברובסקי בע"מ, מיום 4.4.2002).
בתביעה זו מבקשת התובעת סעד הצהרתי.
לכאורה, מטרתו של הסעד ההצהרתי היא מימוש פסק הדין שניתן לזכות התובעת כנגד העמותה.
אלא שמאחר ובידי התובעת כבר ישנו פסק דין נגד העמותה, הליך פירוק היה מאפשר את מימוש פסק הדין מבלי להזדקק לסעד הצהרתי תחילה. כפי שכתבנו לעיל, הסברנו לתובעת ולבא כוחה על קיומה של אפשרות זו אולם התובעת, מסיבותיה שלה עליהן עמדנו לעיל, בחרה להמשיך בהליך זה.