טענות דורון
27. עניינה של תביעה זו היא ניסיון חמור של זיפקום להמנע מתשלום כספים לעובד בגין תקופת ההעסקה וסיומה, תוך ניצול בוטה לרעה של הליכי משפט.
28. עם סיום יחסי העבודה, הגיש דורון דרישה בכתב לתשלום זכויות שלא שולמו בגין תקופת העסקתו, וכן דרישה לפדיון זכויות. אלא שבמקום לשלם לעובד את כל התשלומים והזכויות, פנתה המעסיקה והגישה כתב תביעה כנגדו.
29. זיפקום מסרבת בתוקף לאפשר גילוי ועיון בהסכם בינה לבין CTM, שכן עליה להוכיח כי מדובר ברשימת לקוחות שאכן נרכשה מ- CTM.
30. גם אם עפ"י ההסכם בין זיפקום לבין CTM רשימת הלקוחות עליה מנויים הלקוחות שבמחלוקת, אכן נרכשה באופן ספציפי בתמורה כספית, אין הדבר מעלה או מוריד מהתוקף המשפטי שיש לעסקת המכר של זיפקום ו- CTM, שכן לא רשימת הלקוחות ואף לא הלקוחות שבמחלוקת היו מלכתחילה בבעלות CTM, אלא מהווים את קניינו של דורון.
31. דורון הצהיר והעיד, כי כאיש מכירות תמיד עבר מחברה לחברה עם "תיק מכירות", וגם לזיפקום הגיע עם אותם לקוחות "שהולכים איתו שנים".
32. הלקוחות של דורון ידועים היטב לזיפקום, וזיפקום ניסתה לפנות מיוזמתה ללקוחותיו, אך ללא הצלחה. לקוחות אלו קשורים אליו בקשר הדוק כבר שנים רבות ומסרבים לקיים קשרי מסחר בלעדיו. זיפקום מבקשת למנוע ממנו פרנסה (סעיף 8.6 לתצהירו).
33. כמו כן, יש רשימת לקוחות לחגית, שעוברים אִתה ממקום עבודה אחד למשנהו.
34. הפגישה עם דן תחבורה נקבעה טרם הפיטורים, פגישה שלא התקיימה.
35. זיפקום לא השקיעה ממון בהשגת לקוחות אלה, לכן לא יכולה להיות לה כל "בעלות" או קניין בקשר אליהם.
כמו כן, מוניות יהודה מזרחי וצ'טאווי אינם לקוחות של זיפקום, אלא של ברי מחשבים, בבעלות מר גל אלאלוף (סעיף 36 לתצהיר דורון).
36. לקוחות אחרים שהגיעו לזיפקום במהלך עבודתו, באמצעותו, הם לקוחות של זיפקום. פרט ללקוחותיו של דורון, דורון לא פנה לאף אחד מהלקוחות שהתקשרו עם זיפקום בתקופת העסקתו (סעיף 12 לתצהירו).
דורון מעולם לא פעל בעת עבודתו ואף אח"כ, להקמת תשתית לעסק מתחרה, ולראייה, הוא וחגית חתמו בלשכת האבטלה, ושברו תוכנית חסכון על מנת לממן את שהותם בבית, ומצאו עבודה רק בסוף חודש פברואר 2017 (סעיף 25 לתצהירו).
37. במסגרת יחסיהם "העכורים" (בין אסף לדורון), הוציאו השניים "קיטור" האחד על משנהו. דורון לא התפטר מעבודתו, הוא זומן לשימוע לפני פיטורים, ללא כל סיבה לפיטורים וללא אפשרות להתכונן אליו. סיום העסקתו נבע אך ורק מרצון זיפקום לסיים את העסקתה של חגית, שדרשה את תשלום כל זכויותיה הכספיות עפ"י הוראות הסכם ההעסקה שלה.
38. ביום ו', 15.07.16, נשלח לדורון הזימון הראשון לשימוע לקראת פיטורין, אשר היה אמור להתקיים ביום א' )17.07.16). השימוע התקיים בכוונה לפטר את דורון מראש, ולא מתוך כוונה לקיים שימוע לעובד בלב פתוח ובנפש חפצה כדי לברר וללבן את הסוגיות השונות.
39. זיפקום עושה דין לעצמה עת אינה משחררת את פיצויי הפיטורים המגיעים לדורון ומבקשת לפעול כנגד גוף שלא נתבע בכתב התביעה.
דיון והכרעה
האם רשימת הלקוחות אשר פורטה במכתב התשובה היא קניינה של זיפקום והאם היא מהווה "סוד מסחרי" שלה? [משרד עוה"ד ש.הורביץ; דן תחבורה; מכון הנרייטה סולד; אבנט רכיבים; ADT ; AMDOCS NBU/optima ; ויצו ישראל; אורעד/ AVID ; ברי מחשבים (תתי לקוחות: סלע קפיטל; סלע נדלן; סלע קפיטל אינווסטמנט; עמותת יוניסטרים; ווצ'יטו; צ'אטווי; מוניות יהודה מזרחי) (להלן: "רשימת לקוחות")]
40. במסגרת יחסי עובד-מעסיק, המעסיק מביא עִמו את ההון המושקע במפעל, את היוזמה, הארגון, כלי עבודה, הידע המסחרי והעיסקי ואת הסיכון הכלכלי. כל אלה, הם מרכיבים של "זכות הקניין" של המעסיק המוכרת בדין ומעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מנגד, העובד מביא עִמו את כוח העבודה, זמנו ומרצו, הידע האישי שלו, המיומנות המקצועית ונכונות להעמיד את כל אלה לרשות המעסיק בתמורה לשכר עבודתו. יחד עם זאת, לעובד חופש עיסוק המאפשר לו לבחור את מקום עיסוקו ולשנותו, כל זאת בהתאם לחוק יסוד: חופש העיסוק [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 80/08 דאטה פול בע"מ – יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ (פורסם בנבו,07.10.10) (להלן: "פס"ד דאטה פול"); ע"ע (ארצי) 164/99 דן פרומר – רדגארד בע"מ, לד (1999) 294, 313].
האינטרסים השונים של העובד והמעסיק מועלים בחוזה העבודה, כך שהעובד אינו רשאי לעשות שימוש בקניינו של המעסיק בלא רשותו המפורשת והמעסיק אינו רשאי למנוע מן העובד לעשות שימוש בחופש עיסוקו, כגון למנוע ממנו לעבור לעבוד אצל מעסיק אחר, אף אם המדובר במעסיק מתחרה.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 מגדיר "סוד מסחרי" באופן כללי, סוגי מידע שונים, כל סוד מקצועי כולל כל נוסחה, תכנית, צרוף מידע, המקנה לו עדיפות על פני מתחריו [ראה לעניין זה תא (ת"א) 184/93 זנלכל בע"מ נ' פרי טעים בע"מ, תשנ"ה (1) 313].
המקור לאיסור החל על העובד לעשות שימוש בסוד מסחרי של המעסיק הוא בעיקר ביחסי האמון שבין הצדדים, העומדים ביסוד כל יחסי עבודה והאיסור חל בתקופת העבודה ולאחריה. סוד מסחרי הוא מכשיר או כלי עבודה בין אם רכש אותו המעסיק ובין אם פיתח אותו (ראה לעניין זה פס"ד דאטה פול).
בפסיקה ענפה הכירו בתי המשפט ב"רשימת לקוחות" כסוד מסחרי של המעסיק, אשר צריך להיות לו "ערך מוסף" ההופך אותו ל"רשימה" בעלת "סוד מסחרי" והערך המוסף טמון בהשקעה ובתרומה של המעסיק ביצירת הרשימה [ראה לעניין זה ע"א 9046/96 בן ברוך נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח', נד (1), 625, 634].
כמו כן, יש לבחון האם יש ברשימת הלקוחות מידע שמקורו בהשקעת משאבים מצד המעסיק, מעבר ליצירת רשימה "טכנית", הכרוך בהשגת יתרון מסחרי, אשר לא נגיש לציבור, כמו גם השקעת המעסיק ברכישת רשימת לקוחות [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ ואח', פד"ע לח (2003) 72, 80].
41. דורון טען כי רשימת הלקוחות הם לקוחותיו ש"עברו עימו" מחברה לחברה. עם זאת, לא הציג, ולו ראייה אחת, כי רשימת הלקוחות הם קניינו האישי.
42. רשימת הלקוחות, אשר הועברה מ- CTM לזיפקום, היוו קניינה האישי-עסקי של CTM, רשימה שנקנתה ע"י זיפקום. כאמור, זיפקום השקיעה כספים להשגתה ואף שילמה חלק מרווחיה מלקוחות אלה ל- CTM. המדובר בענייננו, במקרה חד משמעי ומובהק של "רשימת לקוחות" שהם בגדר סוד מסחרי!
43. בהיות דורון עובד שכיר בחברת CTM ולאחר מכן בזיפקום, אף אם ניהל קשרים אישיים עם לקוחות אשר רכשו מוצרים מהחברות בהן עבד, אין הוא יכול "לקנות" את הזכויות והפירות המגיעים מלקוחות אלו, ואין הם "קניינוֹ".
44. ברי, כי אין המדובר בשותף עסקי, אלא באיש מכירות, המקבל "עמלות" בגין מכירותיו. כשהרווח עובר לחברה בה הועסק. קבלת העמלות בגין המכירות, אינה מקנה לו זכויות קנייניות על הלקוחות.
45. ההסכמים בין זיפקום ל- CTM הינם חד משמעיים, כאשר CTM העבירה את פעילותה לזיפקום, ואף את רשימת לקוחותיה, ואף הוסכם כי תקבל חלק מהרווחים בגין לקוחות אלה שהועברו. דורון אף חתם על הסכם אי תחרות עם זיפקום, ברי כי דורון היה עליו לכבד הסכם זה!
46. דורון אינו יכול "לשלול" הסכמים בין מעסיקיו, שכן אין לו ולא יכולה היתה להיות לו כל השפעה באשר ל"סודות המסחריים" שהועברו בין החברות!
47. דורון העיד בפנינו, כי לא היתה בהסכם ההעסקה שלו עם CTM, התייחסות לרשימת הלקוחות וכי היא קניינו, וכי לא חשב להגן על קניינו הרוחני, וכי לא מבין מה זה קניין רוחני, ואף העיד כי היום מבין ויודע כמה חשוב החוזה ויודע שצריך לעבור על כל פרט ולא רק על תנאי העסקה, וכי לא זוכר אם היה לו תנאי "אי תחרות" עם חברות אחרות בהן עבד (עמ' 15 שורות 14- 22; עמ' 25 שורות 14- 27).
בעדותו ובראיותיו מאשר דורון פנייה בתקופה שלא עבד בזיפקום, ללקוחה של זיפקום, על אף שחתם על סעיפים 17 ו- 18 להסכם ההעסקה בדבר איסור פנייה ללקוחות גם אחרי העסקתו. עולה עוד מעדותו(כי כך נהג גם במהלך עבודתו(דן) ומכל מקום, כך עולה גם מדבריו בהקלטה.
48. בעדותו, נשאל על 3 הלקוחות שצויינו במכתבו, אשר גוייסו בזמן עבודתו בזיפקום, וענה באופן הבא:
"ש. מתי גויס הלקוח מוניות יהודה מזרחי ?
ת. הוא לא לקוח שלי ולא של התובעת . הוא לקוח של ברי מחשבים. לא יודע מתי הוא גויס. ברי מחשבים עושה מה שזיפקום עושה. מאחר והוא לא גדול ... אני אוכל לבדוק בתצהיר מתי גויס הלקוח יהודה מזרחי.
לאחר שאני נשאל אני אומר בתוך תקופת עבודתי בזיפקום. הוא לקוח של ברי מחשבים.
ש. תאשר לי שגם ויצו ישראל וגם צ'אט ויי ?
ת. זה היה בזמן עבודתי בזיפקום".