39. חוו"ד המומחה מטעם דלק – פרופ' עדן דינה להידחות מכמה טעמים. ראשית, שיטת עדן שגויה מיסודה כאשר היא מניחה שדלק זכאית לתשואה צמודת מדד של 7% נטו בשנה בעד השקעתה, בעוד שכסלו אינו זכאי לריבית כזו בעד סכומי גביית היתר. זאת ועוד, על-פי דרך חישוב זו, ככל שמתקיימת המערכת ההסכמית הפסולה לטווח ארוך יותר, כך זכאית דלק להחזר השקעות תפוח יותר. שנית, תחשיב עדן מבוסס על נתונים נעדרי בסיס ראייתי. שלישית, התחשיב מבוסס על נתונים מוטעים. רביעית, התחשיב לא הוכח ואופן החישוב לא הוצג בצורה המאפשרת חקירה נגדית יעילה.
טענות הנתבעת והתובעת שכנגד:
40. דלק טרם החזירה את השווי ההוגן של השקעותיה בתחנה כפי שעולה מחוו"ד המומחה – פרופ' יורם עדן. שלילת זכויותיה הקנייניות של דלק בתחנה, תותיר את דלק עם הפסדים ביחס להשקעותיה ואילו כסלו יזכה בתחנה נקייה מכל חוב על חשבון השקעתה של דלק.
41. המערכת ההסכמית שנכרתה בין הצדדים הינה מערכת חוזית שאפיינה את ההתקשרויות בין חברות הדלק לבין נכי צה"ל, והיא הוסדרה על בסיס דו"ח צ'חנובר שאומץ בהחלטת המנהל, אשר בהתאם לו נוסחו ההסכמים ע"י המדינה. מדובר במערכת הסכמית הוגנת ומאוזנת אשר הוכתבה לצדדים ע"י המדינה.
42. דלק והתובע נכנסו למעין שותפות בכל הקשור להקמת תחנת הדלק בהתאם להוראות המדינה, והתובע אישר בחקירתו כי בשעתו גם הוא הבין כך את יחסי הכוחות בין הצדדים.
43. עמדת המדינה גם היום כי תחנות הנכים אינן מהוות קניינם של הנכים, אינן ניתנות להורשה, וכי מטרת החכרתן לא הייתה אלא לצורך שיקומם התעסוקתי של הנכים. לעומת זאת, המדינה הבהירה כי זכויות חוכרת המשנה נותרות בעינן אף כאשר מתחלף הנכה - החוכר הראשי, ואף מכך ניתן ללמוד אודות מעמדה העצמאי של חברת דלק ביחס לתחנה.
44. יש לדחות את טענת התובע כי אין ללמוד מעמדת המדינה (רשות מקרקעי ישראל) לגבי תחנת מגשימים לענייננו, שכן המדינה אישרה כי התייחסותה שם יפה אף לעניין תיק זה. כמו-כן, טענת התובע בדבר זיקתו הקודמת לקרקע נסתרה ואף אם הייתה מוכחת הרי שגם בתחנת מגשימים מקור המקרקעין באדמות משבצת המושב, ומשכך עמדת המדינה בתיק מגשימים נותרת רלוונטית בין כך ובין כך.
45. הסדר צ'חנובר והפיקוח על המחירים אשר היה נהוג בעת שנחתמו ההסכמים, יצרו למעשה מערכת הסכמית משולשת וברורה בין המדינה התובע והנתבעת. עפ"י מבנה המחיר ששרר בעת שנחתמו ההסכמים, בידי דלק נותרו קרוב ל-60% מהמרווח המשותף. לאחר ביטול פיקוח המחירים, המשיך כסלו לשמור על חלקו היחסי במרווח ואף יותר מכך. שמירה על חלוקת הרווחים כפי שקבעה המדינה בעת שהיה נהוג פיקוח מחירים הינה ראויה והוגנת.