61. יש לנקוט בגישה מצמצמת וזהירה בעת ההכרה ב"ארגון" כתובע מייצג, בפרט שלכאורה אין בעיה ממשית להגיש את הבקשה באמצעות תובע בעל עילת תביעה אישית.
אשר ל"תעודת עובד הציבור" של המוסד לביטוח לאומי:
62. המבקשת לא פעלה בהתאם להנחיות בית הדין בכל הנוגע להגשת המסמך, הגישה אותו ללא היתר וחשפה את בית הדין לתוכנו עוד טרם הותרה הגשתו. העובדת מבקשת לבסס באמצעות המסמך את עילת התביעה האישית שלה, "תוך כדי תנועה". על התובע הייצוגי לתמוך בקשתו בתשתית ראייתית מוצקה בעת הגשתה, ולא ניתן לנהל בקשה "מתגלגלת". המבקשת לא נימקה מדוע לא פנתה קודם לכן למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת עמדתו.
63. המסמך אינו עומד בהגדרת תעודת עובד ציבור, בסעיף 23 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"ו- 1971, שכן הוא אינו מתייחס למסמך רשמי, אלא הוא מסמך המאגד הגיגיה האישיים של גב' זמיר ביחס לשאלות משפטיות שנשאלה. אין המדובר בראיה קבילה מבחינה מהותית.
64. למעשה מדובר במעיין חוות דעת משפטית של גב' זמיר, אף שהמוסד לביטוח לאומי אינו קובע את זכויות העובדים הסיעודיים ועמדתו ביחס לטענות המשיבה אינה רלוונטית.
65. גם אם יתקבל המסמך, משקלו אפסי לאור אופי תוכנו.
דיון והכרעה
66. מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות, נקבעו בסעיף 1 לחוק, כך:
"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
--- סוף עמוד 13 ---
67. בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו הכללים המצטברים לאישור תובענה ייצוגית, בהאי לישנא:
"8(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
68. בפסיקה מן העת האחרונה, בעניין ע"ע (ארצי) 36077-09-16 ג'י פור אס פתרונות אבטחה ישראל בע"מ- בינימינוביץ ואח' [פורסם בנבו] (2.11.17), עמד בית הדין הארצי לעבודה על תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות, בהאי לישנא (ההדגשות, כאן ולהבא, אינן במקור):