52. המומחה מטעם בימ"ש העריך בעמוד 35 פרק הזמן של ביצוע השינויים בשבועיים בלבד. הנתבעות שהטילו האחריות לאיחור בהוצאת טופס 4 לבניין על התובעים, על עיריית רמת השרון ובמידה מסוימת חזרו בהם מטענה זו (ראה עדות ליננברג), על מכון התקנים, ולטענת התובעים, גם על בעלי הדירות המקוריים בבניין, טענו בסיכומיהם שהמומחה אינו מומחה ללוחות זמנים. המומחה העיד בעמוד 20 כי "במשך 25 שנה ניהלתי פרויקטים למכביר, גם של יחידות דיור, כך שלוחות זמנים קרובים ללבי ואני מכיר אותם.". הנתבעים לא העמידו ראיות לשלול עדות זאת, לרבות פסיקה ובה ביקורת על חוסר התאמת המומחה למשימה שבימ"ש הטיל עליו.
53. בנוסף, הנתבעות אישרו בסעיף 39 לסיכומיהם כי אינן טוענות "כי ביצוע השינויים לבדם הם שגרמו לעיכוב במסירת הדירה". כאמור לעיל, כפי שעלה מהראיות ומחוו"ד המומחה מטעם בימ"ש, ביצוע השינויים לא גרם לעיכוב במסירת הדירה, אלא מחדל הנתבעות לקבל טופס 4 עד מרץ 2016.
54. לעניין זה, בימ"ש התרשם שהמחדל העיקרי של הנתבעות כלפי התובעים היה כאשר נקבו בלוח זמנים שלא לקח בחשבון מורכבות בניה על בניין קיים, וחוסר ניסיונן של הנתבעות בביצוע בנייה בתנאים אלה, כפי שהסביר בפרוטרוט האדריכל ליננברג ביום 7.5.19:
" כן. קודם כל אני אדריכל 25 שנה. ביצעתי לא מעט פרויקטים מאוד מאוד מורכבים, עוד לפני שהתמ"א יצאה לאוויר העולם ככה שאני יודע בדיוק לאבחן מתי הפרויקט מורכב, מתי הפרויקט הוא פשוט. אני לא אגיד לך שזה הפרויקט הכי מסובך שביצעתי, אבל אין ספק שהפרויקט הזה כמו רוב הפרויקטים של תמ"א 1, היה מסובך. אתה מקבל לידך סט של תוכניות, מה שבנוי בפועל זה לא מה שבאמת תוכנן. נסיבות שאף אחד לא יתחיל לחפור בארכיאולוגיה של 30,40,50 שנה לאחור. ומדי פעם אתה מגלה קורת בטון שלא הופיעה בשום מקום ואתה חייב להתמודד איתה. צינור ביוב שהוזז ממקומו, ועוד כהנה וכהנה. זה בהחלט היה פרויקט מסובך.
ש: אז נקודה אחת שנגעת בה עכשיו זה כל מיני הפתעות לא צפויות בתוך המבנה עצמו?
ת: נכון.
ש: היו עוד קשיים?
ת: כן, היה את העניין, היה את עניין המעלית. אנחנו תכננו מעליות באופן כזה שהיום כבר לא ניתן לתכנן מעליות ככה. כלומר במילים אחרות הבניין הזה היום,
ש: לא היה מקבל טופס,
ת: לא, הוא לא היה נכלל ניגש לטופס 4, כי לא ניתן היה לתכנן אותו. אבל כשאנחנו התחלנו לתכנן את הבניין,
כב' הש' הדר: תזכיר לי מה הייחוד של המעלית?
העד, מר ליננברג: המעלית, כן, אין קשר בין המעלית לבין גרם המדרגות.
כב' הש' הדר: אה,
העד, מר ליננברג: זה, או-קיי. יש גרם מדרגות בליבת הבניין,
כב' הש' הדר: היא נכנסת לדירות?
העד, מר ליננברג: כן. והמעלית היא מעלית חיצונית ואין קשר ביניהם.
כב' הש' הדר: ואז איך היא נכנסת לדירות? יש שתי מעלית לכל צד?
העד, מר ליננברג: לא, לא, גם על זה חשבנו, בסופו של דבר הפתרון שניתן היה יש מעלית אחת חיצונית. אתה יוצא ממנו למעין מבואה קטנה, ומהמבואה יש שתי דלתות,
כב' הש' הדר: תודה.
העד, מר ליננברג: הפתרון הזה בוצע בבניינים בתל אביב.
כב' הש' הדר: תודה.
העד, מר ליננברג: שאנחנו חקרנו אותם וראינו איך זה עובד, ופחות אגב, בפתרונות בתל אביב מהמעלית היו שתי דלתות. יצאת ישר לדירות. קיבלנו הנחיות מכיבוי אש לבצע משהו אחר,
כב' הש' הדר: אדוני נסתפק בזאת. שאלה הבאה.
העד, מר ליננברג: או-קיי.
עו"ד באומל: או-קיי, אז נגענו בבעיות במבנה עצמו שלא היו צפויות.
העד, מר ליננברג: כן.
ש: במעלית. היו עוד בעיות?
כב' הש' הדר: לא, זה לא היה בעיות בדירות שלא היו צפויות. אמר פער בין תוכניות שהוא קיבל לבין מצב בנוי בפועל שהוא מצא.
העד, מר ליננברג: אמת.
עו"ד באומל: כן. היה עוד משהו?
העד, מר ליננברג: זה לא מספיק? ..."