פסק דין
לפני בימ"ש תביעת רוכשי דירה נגד הקבלן לפיצוי בגין איחור במסירה וירידת ערך.
כתב התביעה
1. התובעים טענו בכתב התביעה שהוגש ביום 4.5.17 כי הדירה שרכשו מהנתבעות נמסרה באיחור של כשמונה חודשים ולכן ביקשו לחייבן בתשלום פיצוי בסך של 127,557 ₪, ונכון ליום 27.4.17 הסך של 129,790 ₪.
עוד נטען כי בהתאם לחוות דעת שמאי נגרמה לדירת המגורים ירידת ערך בשל מספר ליקויים תכנוניים, כאשר לצרכי אגרה הם העמידו תביעתם בגין ירידת ערך על סך של 100,000 ₪.
סה"כ סכום התביעה 229,790 ₪.
התובעים ביקשו מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984- (להלן : ''התקנות") וליתן לתובעים היתר לפיצול סעדים.
כתב הגנה
2. לאחר מתן מספר ארכות להגשת כתב הגנה, כבוד הרשם הבכיר צ'כנוביץ', כתוארו דאז, דחה בקשה נוספת לארכה והנתבעות הגישו כתב ההגנה ביום 27.7.17, אליו צורפה בקשה לסילוק התביעה על הסף. בכתב ההגנה, הנתבעות התייחסו לשני רכיבי כתב התביעה כלהלן:
לעניין התביעה לפיצוי בגין ירידת ערך נטען כי התובעים התנהגו באופן רשלני ויהיר, מכרו דירתם ברווח גדול ואף המחו זכויות התביעה כאן לקוני הזכויות בדירה מהם ה"ה פיינשטיין (להלן: "פיינשטיין") והנזקים טרם התגבשו שכן טרם חלפה תקופת הבדק.
לעניין התביעה לפיצוי בגין מסירה באיחור נטען כי מועד המסירה נדחה עקב נסיבות שלא קשורות ותלויות בנתבעות, אלא בשל הוראות רשויות שמחייבות את הצדדים על פי ההסכם ואף ובעיקר בשל התנהגות התובעים עצמם, לרבות אי תשלום התמורה במועד, וכן שהתובעים הסכימו לדחיית מועד המסירה. לכן, נטען כי התובעים הם שהפרו ההסכם באופן יסודי בכך שגרמו למסירה באיחור.
עוד נטען לקיזוז שווי הפרקט שסופק לתובעים וחלק מעלויות דיור חלוף.
כתב תשובה
3. התובעים הגישו ביום 25.9.17 כתב התשובה בו נטען, כי הנתבעות לא העניקו להם הטבות מטוב ליבן, כטענת הנתבעות בכתב ההגנה, אלא מכיוון שהתברר שמכרו דירה בת 4 חדרים וחצי תחת חמישה חדרים.
לגבי הטענה כי מכרו הדירה ברווח נטען כי רשויות המס הכירו בהפסד ניכר בסך של יותר מ 48,000 ₪ אשר נגרם לתובעים במכירת הדירה ולכן לא חויבו במס שבח בגין המכירה.
לגבי הניסיון להצדיק האיחור בהוראה של הרשויות, נטען כי המעליות תוכננו באופן לא תקני ולכן הרשויות בדין עיכבו הבניה, מה גם שלא נשלחה הודעה נגד מכון התקנים.
התובעים דחו הטענה כי המחו הזכויות לתבוע כאן לפיינשטיין.