112. אולם, גם לפי חוו"ד של השמאי מטעם הנתבעות סידאוי נמצאו ליקויים בשווי שוק של כעשרים ושמונה אלף ₪, אלא שלדידו לא "כל נזק גורם לירידת ערך". טענה זו נטענה ע"י המומחה מטעם הנתבעות באופן כללי ללא הנמקה ביחס לליקויים שהוא מצא.
הטענה של המומחה מטעם הנתבעות כי אי התאמה להתחייבויות החוזיות של הנתבעות, לרבות על פי מידות השטחים, כגון "הגובה החריג של רום פני האמבט מפני הרצפה הגמורה" שאיתר המומחה מטעם בימ"ש, וחריגות נוספות שאיתר המומחה מטעם בימ"ש, אינה גורמת כלל לירידת ערך, כגרסת הנתבעות, מעבר לאופן בו נטענה, אינה מקובלת ונדחית.
113. בימ"ש מקבל טענת הנתבעות כי היה מקום לבצע החישוב על פי נתונים בסמוך למועד מסירת החזקה במאי 2016, אולם הנתבעות לא העמידו חישוב נגדי שכן התנערו לחלוטין מחובתן לשלם פיצוי בגין ירידת ערך. גם לא נטען בשים לב לסכום הנמוך יחסית שנקבע, ופער הזמנים שעומד על כשנה, בין מועד מסירת החזקה לבין המועדים עליהם מבוססים הנתונים, כי קיים פער משמעותי.
114. למרות חקירה שתי וערב של המומחה מטעם בימ"ש, בימ"ש לא מצא טעות בולטת בחישוביו של המומחה מטעם בימ"ש בחוו"ד המשלימה, ולכן מאמץ חוו"ד בעניין זה במלואה.
115. המומחה מטעם בימ"ש נדרש גם לטענה כי הרווח בו נמכרה הדירה שולל הטענה לירידת ערך.
116. המומחה קבע בסעיף 3.4 לתשובתו מיום 15.5.19 כי "התובעים יכלו באופן עקרוני לקבל סכום גבוה יותר בגין מכירת הנכס אילולא הליקויים/ירידת ערך הקיימים בנכס (שנרשמו בהסכם המכר בין התובעים לקונה)".
117. בימ"ש לא מוצא טעות גלויה על פניה במסקנת המומחה. להפך, היא מתיישבת עם ההיגיון שבקיום הבחנה בין שינוי במחיר דירה בשוק עקב עליית מחירים כללית, או אזורית, על יסוד היצע וביקוש לדירות, כללי, או אזורי, לבין השפעת ליקויים בדירה על מחירה. מכאן שגם אם מחיר הדירה עלה עקב עליית מחירים כללית או אזורית, מסקנת המומחה, כי לולא הליקויים, המחיר שניתן היה לקבל עבורה היה גבוה יותר, מתיישבת עם ההיגיון. בנוסף, הנתבעות לא ביקשו לשוב ולחקור המומחה פעם נוספת עקב מתן תשובתו.
118. מכאן שהדיון בסוגיה האם התובעים שילמו שבח, או לא, אינו מעלה או מוריד. בנוסף, התובעים עמדו בסיכומי התשובה על כך שלמרות המכירה במחיר גבוה מהמחיר בו נרכשה הדירה, הם לא שילמו מס שבח עקב הוצאות בהן נשאו. בהעדר הליך גילוי מסמכים בסוגיה, לא הובאה ראיה כי טענה זו אינה נכונה.