127. בעמוד 57 לעדותה של גב' פורת, נולדה גרסה חדשה לפיה התובעים שינו דעתם לגבי הריצוף.
128. בשים לב לגרסה הנחרצת של התובעים בעניין הסיכום לגבי הפרקט מצד אחד ומצד שני אבדן הזיכרון של מר ליננברג ותשובת גב' פורת לגבי "אמירה כזאת", בימ"ש מעדיף גרסת התובעים לפיה הפרקט הובטח כפיצוי על אי ההתאמה במספר החדרים, עקב רצונן של הנתבעות להביא לכלל חתימה העסקה הראשונה בבניין.
129. בנוסף, גב' פורת התייחסה בעדותה בעמוד 59 שורה 28 לעובדה שנערך גמר חשבון בו זוכו התובעים בגין הפרקט:
"הוא מבטא, הוא מתעד גמר חשבון שבפועל מכרנו דירה ב-3.800, לא, 3 מיליון 800, לא קיבלנו 3.800 מיליון, הלכנו לקראת הרוכש. ככל שהרוכש עכשיו בא ותובע ממני כספים אני רוצה לקזז אותם."
130. מכיוון שההסכמה בעניין הפרקט לא הותנתה בוויתור של התובעים על זכותם לפיצוי בגין איחור במסירה, או ירידת ערך, גם טענת הקיזוז בעניין הפרקט נדחית.
131. הנתבעות העלו טענה נוספת לקיזוז בגין העלות הכרוכה במתן דיור חלוף המעוגן בסעיף 28 להסכם וטענו כי הדיור החלוף היה "משודרג" וניתנו "אקסטרות".
132. העד שסיכם הדיור החלוף עם התובעים מטעם הנתבעות היה מר אדרי והוא לא העיד, כפי שכבר צוין קודם לכן.
133. בנוסף, ככל שהנתבעות ביקשו להתנות מתן דיור חלוף "משודרג" בוויתור התובעים על זכותם בפיצוי בגין איחור במסירה או בגין ירידת ערך, היה עליהם לעגן סיכום זה בכתובים. לכן, העלאת הטענה בדיעבד כצעד "עונשין" על כך שהתובעים עומדים על זכויותיהם, נדחית.
הבקשה לפיצול סעדים
134. התובעים כללו בכתב התביעה בקשה לפיצול סעדים.
135. הבקשה לא פורטה כדבעי. מכיוון שהדירה נשוא התביעה נמכרה, וזכויות התביעה של התובעים הוגבלו, ובחלוף הזמן מאז מועד המסירה בשנת 2016, הבקשה נדחית.
דיון בהוצאות
136. לעניין קביעת ההוצאות בימ"ש מביא בחשבון התנהלות הנתבעות שיצאו מנקודת מוצא ש"התובעים שרכשו דירת מגורים מהנתבעות ומכרו אותה לאחר תקופה קצרה בת פחות משנה אחת ברווח של מאות אלפי ₪, אינם מסתפקים בכך ומבקשים להמשיך ולמלא את כיסיהם על חשבון הנתבעות תוך שהם עותרים ברוב יוהרתם לפיצוי בגין ירידת ערך."
137. עוד נטען כי הנתבעות "הפגינו אורך רוח כלפי התובעים והתנהלותם גסת הרוח והיהירה ואף העניקו להם הטבות בסך של עשרות אלפי ש"ח למרות שאינם זכאים לכך על פי ההסכם. יתר על כן, הנתבעות אפשרו לתובעים לבצע עבודות השלמה פרטיות בדירה בטרם נמסרה להם הדירה."