--- סוף עמוד 4 ---
שגם היא תצטרך להגיש כתבי טענות, נוסף לאלו של הצדדים הנוכחיים, על כתבי טענותיה יגיבו הצדדים האחרים, ותחילת ניהול ההליך גופו תתרחק עוד יותר. אשר לניהול הליך מקביל על אחריות המל"ג, הסמכות לצרף צד להליך קיים "איננה מכוונת למניעת ריבוי משפטים, אלא לאפשר פסיקה יעילה ושלמה בתובענה העומדת לבירור" (שם). היות שכך לגוף העניין, אין צורך לדון בטרוניית המשיבה על השיהוי בהגשת הבקשה לצירוף נתבע.
7. בעניין חקירת המצהיר, הזכות של בעל דין לדרוש לחקור מצהיר כפופה לכך "שמדובר בחקירה רלוונטית והוגנת", ו"היקפה נתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט" (רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26, 36 (1998)). גם אם בעל דין דרש לחקור מצהיר בשלב בירור הבקשה, על בית המשפט לבחון "אם בירור המחלוקת העובדתית אשר נפלה בין הצדדים נדרש לשם הכרעה בבקשה" (ע"א 1649/09 פלקסר נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל, פ"ד סז(1) 353, 393 (2014)). הטענות השנויות במחלוקת עובדתית שאורט ישראל ציינה בבקשת הרשות לערער אינן קשורות כלל לשאלה שדרושה כדי להכריע בבקשתה לצרף את המל"ג לתובענה. שאלה זו היא, כאמור, אם הצירוף דרוש לפסיקה בפלוגתה שבתביעה. ההכרעה בכך מבוססת על נתונים חיצוניים לתצהיר, והם כתב התביעה המקורי וכתב התביעה המתוקן. דבר בתצהיר אינו משפיע על כך.
8. סוף דבר, דין הבקשה להידחות. מאחר שלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בתמוז התשע"ט (10.7.2019).
ש ו פ ט