החלטה
לפניי ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' השופטת תמר אברהמי) בת"א 6315-08-16 מיום 8.4.2019 לדחות בקשה לצירוף נתבעת.
1. המבקשת, אורט ישראל (חל"צ) (להלן: "אורט ישראל"), הפעילה משנת 1992 מכללה אקדמית להנדסה (להלן: "המכללה"). בשנת 1995 הוקמה העמותה המשיבה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה (ע"ר) (להלן: "אורט בראודה"), ופעילות המכללה הועברה אליה. במשך שנים היתה אורט בראודה תאגיד שלוב באורט ישראל, ואולם בשנת 2014, או בסמוך לכך, בוצעה הפרדה ניהולית בין הגופים. בעקבות זאת התגלעו ביניהם סכסוכים, שהובילו להתדיינויות משפטיות.
°
°
2. אורט ישראל והמכללה חתמו ביוני 1996 על הסדר להסדרת היחסים ביניהן (להלן: "האמנה"). ביום 3.8.2016 תבעה אורט ישראל פיצויים מאורט בראודה בעילות תביעה שונות. לענייננו נוגעת אחת מהן. לטענת אורט ישראל, היא העבירה בשעתו למכללה כספים כדי לכסות את גירעונותיה, המכללה הייתה אמורה להשיב אותם אם
--- סוף עמוד 2 ---
יתקיימו תנאים מסוימים (להלן: "המענק המותנה"), והתנאים להשבה התמלאו. על כך תובעת אורט ישראל השבה של למעלה מ-50,000,000 ש"ח. אורט בראודה טענה בכתב הגנתה מיום 27.4.2017 שלא הוסכם שתידרש השבת הכספים. לשלמות התמונה אציין שאורט בראודה הגישה תביעה שכנגד, ושזו אינה משפיעה על הבקשה שלפניי; שבין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים; שהצדדים ניסו להגיע לפשרה ולא הצליחו בכך בינתיים; ושהתיק נקבע לאחר דחיות מרובות לצורכי משא ומתן לדיון מקדמי ביום 17.9.2019 (אף שהמועד עשוי להשתנות בשל הבחירות שקבועות לאותו יום).
3. ביום 21.2.2019 ביקשה אורט ישראל לתקן את כתב התביעה. לטענתה, בעת הכנת ההליכים המקדמיים גילתה מסמכים מהשנים 1996 ו-1997 שמלמדים על גיבוש המענק המותנה. היא למדה מהם שהמועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב (להלן בהתאמה: "המל"ג" ו"הוות"ת") היו שותפות לגיבוש ההסכם על מענק זה, יצרו כלפיה מצגים ולפחות התרשלו כלפיה במהלך השנים. לכן היא ביקשה לשנות את נוסח כתב התביעה כך שישקף את האחריות הנטענת של המל"ג והוות"ת, ולהוסיף את המל"ג בתור נתבעת לעניין המענק המותנה. בתשובתה מיום 17.3.2019 התנגדה אורט בראודה לבקשה. לגישתה, צירוף המל"ג לא יסייע לבירור התובענה, מצד אחד, ויעכב את ניהול ההליך ויגרום לאורט בראודה נזקים, מצד שני. היא הוסיפה שאם יש למל"ג מידע שדרוש לניהול ההליך, אפשר להשיגו בכלים דיוניים אחרים. עוד נטען שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי, משום שהטענות בה היו ידועות בעת הגשת כתב התביעה והמסמכים היו בשליטת אורט ישראל. אורט בראודה צירפה לתשובתה תצהיר של נשיא המכללה, פרופ' אריה מהרשק (להלן, בהתאמה: "התצהיר" ו"המצהיר"). אורט ישראל הגישה תגובה לתשובה ביום 2.4.2019. היא טענה שצירוף המל"ג להליך דרוש להכרעה בשלמות בכל השאלות שכרוכות בתובענה. להערכתה לא ייגרמו לאורט בראודה נזקים מצירוף המל"ג. אורט ישראל הוסיפה שלא השתהתה, ודאי לא כשההליך מצוי בשלב מקדמי, ושלא היא שפעלה בחוסר תום לב. היא ביקשה לחקור את המצהיר משום שיש "מחלוקת עובדתית חזיתית" על האמור בתצהירו, וציינה בייחוד את האמור בתצהיר על הנזקים שייגרמו למכללה ולציבור.