--- סוף עמוד 3 ---
הערעור, לא היה מקום "לפתוח" שאלות עובדתיות אלה מחדש, מה עוד שבית המשפט המחוזי עצמו התרשם מהמסמכים התומכים בגרסה עובדתית זו וכך קבע אף הוא.
7. זאת ועוד, נוכח קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום נראה לכאורה כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים ביותר. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, אמנם מדובר בפינוי אדם מדירת מגורים, נסיבות שבהן יטה בדרך כלל בית המשפט להיעתר לבקשה, אולם סבורני כי בנסיבות המקרה אין הדבר כך. המשיבה מזה שנים אינה יכולה לממש את זכויותיה הקנייניות בדירה בעוד המבקש נהנה לכאורה מהדירה ללא תשלום כלשהו. התנהלותו של המבקש בערכאות דלמטה, כפי שעולה מהחלטותיהן, מלמדת כי המבקש מתחמק מתשלום הוצאות ומציות לצווים ופסקי דין של בית המשפט, ומכאן החשש שדווקא המשיבה היא שתצא וידיה על ראשה. למבקש היה די זמן על מנת לדאוג לעצמו לדיור חלוף. לא למותר להוסיף כי על אף שהחלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה כבר ביום 21.5.2009, לא מיהר המבקש לפנות לבית משפט זה, והמתין עד ליום 1.7.2009, ארבעה ימים לפני מועד הפינוי שנקבע.
8. נוכח כל האמור לעיל, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪.
ניתנה היום, י' בתמוז התשס"ט (2.7.2009).
ש ו פ ט