פסק דין
1. מר ציון מגרפתא (להלן: "ציון" או "המבקש") ומר אברהם מגרפתא (להלן: "אברהם") הם אחים, והם מחזיקים יחד במניות בחברת שטיחי שמשון בע"מ (להלן: "החברה" וגם "שטיחי שמשון"). התובענה הנוכחית הוגשה על-ידי ציון נגד אברהם וכן נגד רעייתו של אברהם, הגב' ציונה מגרפתא (להלן: "ציונה") ונגד החברה. כפי שיפורט להלן, ציון עתר בה כי בית-המשפט יורה על ביטול העברת מניות החברה ממנו לאברהם; כי הוא יורה על ביטול פיטוריו מדירקטוריון החברה; כי ייקבע ששלילת זכויות החתימה שלו בחברה נעשתה שלא כדין; וכי יישלל תוקפה של העברת מחצית ממניותיו הרגילות של אברהם לרעייתו ציונה.
רקע עובדתי
2. החל משנת 1986 ואילך (ועד לאירועים נושא התובענה דנן) היו ציון ואברהם שני בעלי המניות היחידים בחברת שטיחי שמשון והם היו אלה שכיהנו כדירקטורים בה. הון החברה כלל שני סוגי מניות – מניות רגילות ומניות הנהלה. מלכתחילה היה אברהם הבעלים של 55% מהון המניות הרגילות, ציון היה הבעלים של 45% מהון המניות הרגילות, ומניות ההנהלה התחלקו שווה בשווה ביניהם כך שלכל אחד הוקנו 50% ממניות הנהלה בחברה.
בעבר עסקה החברה בייצור שטיחים באמצעות מפעל שהושכר לה בבית-שמש (להלן גם: "המפעל"). ביום 11.7.1988 התקשרה החברה בהסכם לרכישת המגרש עליו הוקם המפעל והמפעל עצמו (המגרש האמור יכונה להלן: "המקרקעין" או "המגרש"; העתק הסכם הרכישה של המגרש צורף כנספח 2 לתשובה). בשנת 1992 פרצה שריפה במפעל. היא כילתה את המפעל ואת הציוד שבו. משלב זה ואילך חדלה החברה מכל פעילות.
3. בשלב מסוים לאורך הדרך, ועל כך אין חולק, החל להיסדק האמון בין ציון ואברהם, והתגלעו ביניהם מחלוקות שונות – חלקן ביחס לניהול החברה וחלקן ביחס לעסקים שונים אחרים בהם מחזיקים האחים יחד, ויחד עם אחים נוספים שלהם. בין היתר התגלעו בין הצדדים גם מחלוקות באשר לחלוקת הזכויות בחנות בעיר העתיקה בירושלים (לטענתו של ציון חלק מהזכויות הרשומות בחנות על שמו של אברהם שייכות לו) וסכסוך בנוגע לירושה משפחתית.
בין ההליכים השונים המתנהלים בין ציון לאברהם הוגשה על-ידי ציון גם תובענה כספית ועתירה למינוי כונס נכסים לחברה נגד אברהם (תמ"ש 2779-07-12, העתק מכתב התביעה צורף כנספח 11 לתשובה, להלן: "התביעה בבית-המשפט לענייני משפחה"). לאחר הגשת התביעה, הגיעו ציון ואברהם להסכמות ביניהם וביום 6.8.2012 נחתם בין ציון לאברהם הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה"), המתייחס הן לסכסוך בין הצדדים ביחס לחברה והן למחלוקות אחרות שהיו בין הצדדים ושאינן רלוונטיות לענייננו. הסכם הפשרה הוגש לבית-המשפט (ה"פ (מחוזי מרכז) 63486-12-13) וקיבל ביום 27.4.2014 תוקף של פסק דין (הסכם הפשרה ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז המאשר אותו צורפו כנספח 1 לבקשה). בהסכם הפשרה נקבע, בין היתר, כי אחוז בעלותו של ציון במניות החברה יוכרע במסגרת הליך בוררות בין הצדדים, אך יעמוד לכל היותר על 30% ממניות החברה. אין מחלוקת כי הבוררות האמורה לא יצאה בסופו של דבר לפועל.