52. העברת המניות הרגילות לציונה היא בעייתית אף יותר, שכן היא נערכה על רקע הסכסוך הקיים בבעלות במניות החברה בין ציון לאברהם – סכסוך שגם המשיבים טענו כי ציונה הייתה מודעת אליו (ראה פסקה 64 לתשובה). במסגרת ההעברה, הועברו לציונה גם מניות שהיו רשומות קודם לכן על שמו של ציון, ושהועברו לאברהם שלא כדין. אף משום כך ההעברה היא פגומה וחסרת תוקף.
המסקנה של האמור לעיל היא לכן כי העברת המניות הרגילות מאברהם לציונה נעשתה שלא כדין ולכן יש להורות על תיקון מרשם בעלי המניות באופן שישקף זאת.
שינוי זכויות החתימה
53. ביום 20.3.2017 נערכה ישיבת דירקטוריון בחברה בנוכחותו של אברהם בלבד (וראה בהקשר זה גם את פרוטוקול הישיבה שצורף כנספח 9 לבקשה, בו מצוין כי הנוכח היחידי בישיבה הוא אברהם). בישיבה הוחלט שחתימתו של אברהם יחד עם חותמת החברה תחייב את החברה לכל דבר ועניין. יצוין כי כאשר נשאל אברהם בחקירתו האם התקיימה ישיבת דירקטוריון שבה אושר שינוי של מורשי החתימה בחברה, הוא השיב כי אינו זוכר (ר' פ' עמ' 66 ש' 12-14).
סעיף 30 להסכם הפשרה קובע כי החלטה ביחס להענקת זכות חתימה של החברה או שלילתה תתקבל פה אחד בדירקטוריון החברה. כן נקבע בסעיף 31 להסכם הפשרה, כי ככל שתקנון החברה או החלטות קודמות סותרות את האמור בהסכם – הצדדים יפעלו לשינוי ההחלטות או התקנון. בסעיף 32 להסכם הפשרה נקבע כי האמור בו גובר, בכל מקרה של סתירה עם תקנון החברה או עם החלטה קודמת.
54. לאור האמור אני סבורה כי ציון הוכיח שההחלטה אודות שינוי מורשי החתימה בחברה לא התקבלה כדין. משנקבע כי פיטוריו של ציון מהדירקטוריון הם חסרי-תוקף, לא יכול היה אברהם לשנות על דעת עצמו את זכויות החתימה בחברה. החלטה בעניין זכויות החתימה בחברה הייתה טעונה גם את אישורו של ציון – הדירקטור הנוסף בחברה, שכאמור כלל לא נכח בישיבה.
55. המשיבים ציינו כי ציון, כבעל-מניות מיעוט, פועל כדי לפגוע בזכויותיו של אברהם. עוד נטען כי ציון מנצל את מעמדו כדי להעלות טענות נגד החברה ונגד אינטרסים ברורים שלה ושל אברהם כבעל השליטה בה. לטענתם, ציון מסרב לסייע לחברה ומעמיד תנאים, דרישות ותכתיבים שנועדו למטרות זרות ולהחרפת היחסים בתוך המשפחה.
אין מחלוקת, כפי שעולה בבירור מהאמור לעיל בפסק-דין זה, כי בין ציון לבין אברהם קיים סכסוך. אולם עובדה זו, כמו גם טענות המשיבים בהקשר זה, אינן מועילות כדי לרפא את הפגמים שצוינו לעיל ביחס לשלילת זכויות החתימה של ציון בחברה. אם אכן היה אברהם סבור כי ציון מסרב לסייע לחברה וגורם לה נזק, היה עליו לנקוט בהליך מתאים ולדרוש את הסעדים המתאימים מבית-המשפט. גם אם זו עמדתו של אברהם, היא אינה מקנה לו זכות לפעול על דעת עצמו בניגוד להסכמות בין הצדדים ובניגוד לאמור בתקנון, כדי לשלול מציון את זכות החתימה שלו בחברה באופן שאברהם יוכל לקבל החלטות בחברה לבדו ובכוחות עצמו.