9. בהקשר זה ראיתי להוסיף כי מקובלת עליי גרסתו של ארביב הנתמכת בשיעור הקצאת המניות לפיה, במשא ומתן לקראת כריתת הסכם ההשקעה העריך יניב את ההשקעה בבניית קניון הקרח ב – 30,000,000 דולר ואמר לארביב שיש לו אפשרות להעמיד את המימון הנדרש, כפי שקרה בפועל (סעיף 21 לתצהיר של ארביב). גרסה זו של ארביב נתמכת בעדותו של יניב, אשר התחמק ממענה ישיר לשאלה האם עובר לכריתת הסכם ההשקעה, אמר לארביב מה היקף ההשקעה הצפוי בבניית קניון הקרח (ע' 265 – 268 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2018), אולם כך העיד בסופו של דבר (שם, ש' 27 ע' 267):
"ש. ...אני רוצה שתגיד לי כמה באמת כסף חשבת שצריך להשקיע עוד מעבר למה שהשקעת? כמה היה לך בראש?
ת. לא יודע אם אני מערבב בין מה שאני יודע היום למה שאני ידעתי אז, אבל סדר גודל של 200 מיליון.
ש. ואמרת לו את זה?
ת. אתה שואל אותי ברחל בתך הקטנה, אני לא יודע לומר.
...
ת. אני אמרתי לו שיש פרויקט גדול והכספים ששמנו שם היה ברור גם אם אמרתי וגם אם לא, היה ברור שהכסף הזה לא מספיק".
אכן, בחקירתו עמד יניב על כך שלא נקב בסכום של 30,000,000 דולר (שם, ע' 268), אולם נוכח עדותו שלעיל, ועדותו כי ציין בפני ארביב שעומדים לרשותו רכוש וכספים (שם, ש' 1 ע' 273), נראה כי אין משמעות רבה לסכום המדויק בו נקב יניב אם בכלל בשיחותיו עם ארביב עובר לכריתת הסכם ההשקעה, לפי שהוא עצמו העיד שהיה ברור לצדדים שתידרש השקעה נוספת, ולמרות זאת הוא הסכים שלא לדלל את אחזקות ארביב. משמע, כל השקעה עצמית נוספת שתהיה דרושה לבניית קניון הקרח הייתה אמורה לבוא מיניב או מהחברות הקשורות אליו, כפי שקרה בפועל.
10. טענת הנתבעים, לפיה גרסת ארביב באשר לדברים שאמר לו יניב במסגרת המשא ומתן לכריתת הסכם ההשקעה, מהווה הרחבת חזית לפי שלא נטענה בכתב התביעה, נכונה. אולם משגרסה זו נטענה במסגרת תצהירו של ארביב (שם, סעיף 21) והצדדים התייחסו לעניין זה במסגרת דיון ההוכחות, תוך שהייתה לנתבעים הזדמנות ראויה להפריך את גרסתו של ארביב, יש לראות בנתבעים כמי שהסכימו להרחיב את הדיון גם על עניין זה.
11. טענת הנתבעים כאילו ההסכמה הנטענת על ידי ארביב לא עוגנה בהסכם ההשקעה היא בבחינת טיעון בעניין שלא נטען. ארביב לא טען שהייתה הסכמה אלא סיפר מה אמר או הציג בפניו יניב בעת המשא ומתן לקראת כריתת הסכם ההשקעה. לכך יש להוסיף, כי הוראות הסכם ההשקעה כמפורט לעיל, תומכות אף הן בגרסתו של ארביב. כך, התחייבותו של ארביב להשקיע 3 מיליון דולר ומנגד ההתחייבות שלא לדלל את חלקו (10%) של ארביב בקניון הקרח (סעיפים 2.2, 3.7 ו – 5.7.3) תומכת במסקנה שיניב העריך שההשקעה העצמית שתידרש מבעלי המניות בפארק הקרח תעמוד על 30,000,000 דולר. כך גם, ההוראות בהסכם ההשקעה המתייחסות לאפשרות שתידרש השקעה נוספת להשלמת בניית קניון הקרח (סעיף 5.6) מלמדת שבעת כריתת הסכם ההשקעה ידע יניב שיידרש מימון נוסף ובהעדר אפשרות דילול של אחזקות ארביב, סביר להניח שידע גם שעליו לדאוג למימון הנוסף כפי שקרה בפועל. נוכח האמור עד כאן, לא מצאתי ממש בטענת הנתבעים לעניין הוראות הסיפא של סעיף 5.7 להסכם ההשקעה או להוראות נוספות הנזכרות בסעיף 12 לסיכומי הנתבעים ואף לא בטענות נוספות שהעלו הנתבעים בעניין זה.