12. ועוד, אפשר שמבחינה כלכלית או פיננסית נהוג ומקובל להעדיף פירעון הלוואות כסף על פני פירעון הלוואות הון, אלא שבנסיבות ענייננו נראה שאין ליתן לכך משקל מכריע, לפי שכאמור, יניב נזקק לכסף של ארביב שעה שעל פי גרסתו של יניב עצמו, אף מוסד פיננסי לא היה מוכן ליתן אשראי לפארק הקרח ומיזם בניית קניון הקרח עמד בפני סכנה ממשית. בעדותו אף השתמש יניב במונח "נחוץ" ביחס לכסף שעמד ארביב להשקיע במיזם (ש' 4 ע' 284 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2019) ואף אישר שמיד עם קבלת הסכום הראשון שהעביר ארביב שילם את אגרות הבניה שבלעדיהן לא ניתן היה לקבל היתר בניה לקניון הקרח (שם, ע' 284). בתנאים אלה, סביר שיניב לא עמד על כך שהלוואות הבעלים שנתן או ייתן בעתיד ייפרעו, כפי שלטענתו היה מקובל ונהוג, אלא "במקביל" לפירעון הלוואותיו של ארביב ו"ללא כל קדימות שהיא".
13. לטענת הנתבעים, הסכמתו של יניב להמיר למניות הלוואת כסף בסך 909,000 ₪ שנתן ארביב בשנת 2010, מלמדת שהצדדים הסכימו שיש להלוואת כסף עדיפות בפירעון.
נוכח האמור עד כאן, איני סבור שיש במקרה המתואר כדי ללמד על כוונת הצדדים בעת כריתת הסכם ההשקעה, לפי שמטענות הנתבעים עולה שבשנת 2010 ארביב "נענה להפצרותיו של יניב לסייע במימון הפרויקט" והיענות זו של ארביב נעשתה מבלי שנערך כל הסכם בעניין סכום זה. רק בשלב מאוחר יותר, ביום 18.2.2011, נכרתה בין הצדדים תוספת להסכם ההשקעה, לפיה הוסכם על השקעה נוספת מצד ארביב כנגד מניות כאשר הסך של 909,000 ₪ יהווה חלק מההשקעה המוסכמת. כך גם אישר יניב בעדותו: "את הסכום הקודם שהוא שם בחברה, הייתי מספיק בסדר להכניס פנימה לתוך ההסכם ולחשב אותו כאילו הוא שם אותו יחד עם הסכום שהוא היה אמור להעביר בהסכם הזה" (ש' 18 ע' 321 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2018).
14. לציין שמחקירתו של יניב (ש' 16 ע' 339 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2018) ומהאמור במוצג ת/7 (סדרה של שיקים לפקודת אזרה בע"מ שנמשכו מחשבונה של י.ה.ל.ל ייזום אילת בע"מ), עולה כי בשנת 2008 פרעו הנתבעים או מי מהם הלוואת הון בסך 4.5 מיליון ₪ אשר לטענת יניב נפרעה משום שאחד השותפים נקלע לקשיים. מכאן, עולה שבשנת 2008 לא הבחין יניב בין הלוואות הון להלוואות כסף. כך גם עולה מחקירתו של יניב ביחס להלוואת הון שניתנה על ידי א.ת.ח.י. אחזקות בע"מ ונפרעה בשנת 2009 (שם, ע' 344 – 345). טענת הנתבעים, כאילו התשלומים האמורים משקפים "רכישת מניות" "בשווי המשקף את הלוואות הבעלים להן בלבד" (סעיף 128 לסיכומים), הינה , בכל הכבוד, בגדר התחכמות שאין לקבל בהתחשב באופן "חסר המחיצות" בו ניהל יניב את ענייני הכספים של החברות הקשורות לפארק הקרח, כמפורט לעיל ולהלן.
15. מתצהירו של יניב, עולה כי ביום 13.4.2010 החליט דירקטוריון פארק הקרח לאשר טיוטה ראשונה של תשקיף החברה לצורך הנפקת אגרות חוב שבסופו של דבר לא יצא לפועל (סעיפים 92 – 97). בטיוטת התשקיף, צוין כי מימון פעילות פארק הקרח נעשה באמצעות הלוואות בעלים (סעיפים 6.18.1 – 6.18.2 לנספח ו לחוות הדעת של רו"ח אלקלעי). באשר לפירעון ההלוואות האמורות, צוין, כי "החברה מעריכה כי תפרע את הלוואות הבעלים בארבעה תשלומים שנתיים שווים, החל משנת 2014". זאת, ללא הבחנה בין הלוואות הון להלוואות כסף.