ואם כן עיננו רואות שניים – האחד, אף בעולם החוקי המשתנה עדיין קיים הבדל בין הורות ביולוגית גנטית להורות משפטית, שכן המשפט לא נועד על מנת להחליף את הילוכו של הטבע אלא אך ורק על מנת ליישר ההדורים בין הטבע לבין אורחות האדם, נוהגו והישגיו. השני – אף בהורות מאמצת אין מקום ליותר משני הורים בחקיקה הישראלית.
30. הזיקה הנוספת ליצירת הורות היא זו המאפשרת, כאמור, הכרה בהורות מתוך "זיקה לזיקה" . אכן הורות זו היא פרי פיתוח הפסיקה. זיקה זו מאפשרת הכרה בהורות, גם במקרים בהם שני ההורים הם בני אותו מין. כך הכירה הפסיקה באפשרות האימוץ במקרים של זוגות חד-מיניים המקיימים מערכת משפחתית.
בעניין ירוס-חקק נפסק על-ידי בית המשפט העליון, כי נשים המקיימות מערכת יחסים זוגית משותפת, כשירות לאמץ על-פי דין באופן הדדי זו את ילדיה של זו, כמובן בכפוף לבחינת שאלת טובת הילד. כפי שרמזנו לעיל, הורות משפטית המבוססת על זיקה לזיקה מתקיימת אף בילד שנולד בהתאם לחוק הפונדקאות. עת ההורות נמסרת מהאשה הפונדקאית הנושאת להורים המיועדים כאשר אפשר שאחד מהם לא יהיה הורה גנטי.
בתי המשפט באו והרחיבו את עניינה של ההורות המשפטית אף לגבי זוגות חד מיניים אשר יזמו והביאו בהחלטה משותפת להורתו של ילד אשר אחד מהם הוא הורה ביולוגי לו (בג"ץ 566111 ממט- מגד נ. משרד הפנים (2014); בע"מ 1118/14 הנ"ל וכן ראו ההתפתחות החקיקתית לעניין זה כפי שנסקר בעמ"ש (מרכז) 32265-02-18 – ב"כ היועץ המשפטי לממשלה נ' ש. ט., (2018) ובעמ"ש 60269-01-17 היועהמ"ש נ. סול (2017) (להלן- עניין סול).
31. ואולם גם כאן הקפידו בתי המשפט שלא לחרוג ממתן צווי הורות היוצרים ומכוננים הורות של יותר משני הורים לילד. לעניינו יפים הדברים שכתבנו בעניין סול הנזכר ואשר ענינו היה בקביעת המועד לחלות צו ההורות הפסיקתי –
"אנו סבורים כי מידת המתינות והזהירות היא המידה אותה עלינו לנקוט אף בכל הקשור לקביעת מועד תחילת חלותו של צו ההורות הפסיקתי לבת זוג שאינה ההורה הגנטי. הורות שאינה גנטית היא אמנם הורות לכל דבר ועניין... מאת שהוכרזה ההורות ואולם ברי כי יש לנהוג בה מנהג זהירות ולבחון בחון היטב את טיבה וכשרותה קודם קביעתה, שאם לא כן, אפשר והאפשרות לרכישת הורות שאינה גנטית תנוצל באופן שאינו ראוי מן הפן המוסרי והחברתי כאחד. מידת זהירות זו, אותה עלינו לאחוז בכל הקשור לקביעת הורות, יש בה כדי להצדיק את הקביעה כי ככלל תהא תחולתו של צו ההורות אך ורק מרגע הינתנו, ואולם בשיקול דעתו של בית המשפט יהא להקדים את מועד הצו למועד הלידה...".