6. ומעל כל אלה, אני מסכימה לקביעה לפיה אין מקום לקבל את טענות המערערות לפיהן יש לרשום שלושה הורים לקטינים, מקום בו דנה הכנסת בסוגייה זו ודחתה את האפשרות לרישום יותר משני הורים ברוב קולות.
מדובר בסוגייה בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת, אשר על המחוקק ליתן דעתו עליהן.
7. הוא הדין באשר לטענה כי יש ליתן למערערת זכות האפוטרופסות ביחס לקטינים.
גם בסוגייה זו הנני מסכימה לתוצאה האמורה בפסק דינו של כב' השופט ויצמן.
יחד עם זאת, מוצאת אני להוסיף כי מדובר בסוגייה שונה משאלת רישום יותר משני הורים לקטין. אני סבורה כי יתכנו מצבים שבהם ניתן יהיה לשקול מינוי אפוטרופוס שלישי, כאשר יכולות ההורים לשמש כאפוטרופוס לקטין מוגבלות מחמת מצבם (ראו סעיף 29 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962) או נוכח מקום שהותו של אחד ההורים, שלא בקרבת הילדים, ואולם אלו אינן העובדות והנסיבות המצויות בבסיס העניין שבפנינו, שהרי לילדי האם והמשיב שני הורים קרובים ומתפקדים ולא מתעורר כל צורך במינוי אפוטרופוס נוסף. ולכן אין צורך להכריע בנושא זה במסגרת ערעור זה.
8. מכלל האמור אני סבורה שדין הערעור להידחות.
השופטת מ. ברנט, אב"ד
עיינתי בחוות הדעת של חבריי, אני מסכימה הן עם חוות דעתו של כב' הש' ויצמן והן עם נימוקיה של כב' הש' פלאוט .
***
אשר על כן הוחלט כאמור בחוות דעתו של הש' צ. ויצמן.
הערעור נדחה.
המערערות תישאנה בהוצאות כל אחד מהמשיבים בשיעור של 20,000 ₪ .
הוצאות המשיב 1 תשולמנה מתוך הערבון שהופקד ע"י המערערות.
ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים.
ניתן היום, כ"ג תשרי תש"פ, 22 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
מיכל ברנט, שופטת ורדה פלאוט, שופטת צבי ויצמן, שופט