84. נטל ההוכחה כי נתקיימו נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מוטל על המעסיק. כאשר נטענת נגד העובד טענה כי ביצע מעשה בעל אופי פלילי, נדרשת מידת הוכחה מוגברת, מעבר למידת ההוכחה הרגילה הנדרשת בהליך אזרחי. נעבור לבחון את טענות הנתבעים באשר למעשים המיוחסים לתובעים.
85. בכל הנוגע לתובע 1, כלל לא ברור מהן הטענות הקונקרטיות כנגדו, מלבד טענת הנתבעים כי לא יתכן כי תובע 1 לא ידע על מעשיו של אחיו. בכתב ההגנה, נטען באופן כללי כי עבודת תובע 1 הופסקה עקב "מעורבותו האישית ו/או ידיעתו במעשי ההונאה שביצע אחיו" מבלי לפרט מתי וכיצד היה מעורב תובע 1 במעילה הנטענת. הנתבע טען בחקירתו כי תובע 1 "שותף, העמיס ומכר" וגם בסיכומים נטען כי "בהתאם לשכר הישר לא יתכן שג'אד לא ידע דבר על מעלליו של אחיו ג'יהאד, הרי שניהם עבדו באותו מקום ושניהם השתמשו בדרך כלל באותה הסעה מטעם הנתבעת", וכי לא ניתן לשלול את האפשרות כי הוא סייע לאחיו. אין באמירות כלליות ולקוניות אלו כדי להצדיק שלילת פיצויי פיטורים. עוד נטען בסיכומים כי תובע 1 שילם במזומן לחברת דור חדש חומרי חשמל (1994) בע"מ, אולם תובע 2 טען בחקירה הנגדית כי בטעות נרשם שמו של אחיו וכי מדובר בסחורה שהוא הזמין לצורך ביצוע עבודה פרטית. עוד נטען כי תובע 1 גנב מונה חשמל ביום עבודתו האחרון בקיבוץ מעברות, אולם לא הובאה כל ראיה התומכת בטענה אלו וכלל לא ברור על סמך מה היא נטענת.
86. בכל הנוגע לתובע 2, טוענים הנתבעים כי הוא לקח חלק במעילת כספים בקיבוץ מעברות כאשר הזמין ציוד חשמל בשם הקיבוץ, חתם על תעודות המשלוח בגין קבלת הסחורה, אולם נטל את הסחורה לעצמו בעוד החיוב הכספי נותר על שמו של הקיבוץ. אולם, ביום 16.8.2017 שלח הנתבע מכתב ארוך למרכז המשק בקיבוץ מעברות, מר אמנון אברמוב, במסגרתו ביקש להתייחס להאשמות שהפנה הקיבוץ כלפי הנתבעת ועובדיה. במכתב זה כתב הנתבע מפורשות כי למיטב ידיעתו מר כהן, אשר היה אחראי על החשמליה בקיבוץ, הוא שאחראי למעילה בכספים ולמעשי המרמה: "מסרתי לך את כל החומר שאספתי שמעיד על זה שחברך מילדות אבי כהן הינו האחראי על מעשה המרמה...". ממכתב זה עולה כי גם לגישתם של הנתבעים, הגורם שאחראי למעילה אינו תובע 2 אלא אחד מחברי הקיבוץ.
87. הנתבעים נשענים בסיכומיהם על עצם העובדה כי הוגשו תביעות נוספות כנגד תובע 2 ביחס למעורבותו במעילה בכספי קיבוץ מעברות, אולם אין בעצם הגשת התביעות כדי לשכנע כי תובע 2 אכן ביצע את שנטען כנגדו. לא זו בלבד, אלא שעיון בתביעות שהגישו ספקים של קיבוץ מעברות שלטענתם לא קיבלו את התמורה בגין ציוד שסיפקו לקיבוץ – מעלה כי הטענות הכספיות בדבר המעילה מיוחסות גם כלפי הקיבוץ ומר כהן. עוד עולה כי ההליכים בתיקים המקבילים נמצאים בשלבים מוקדמים יחסית, כך שלא ניתן להישען עליהם לצורך הקמת נטל הראיה בתיק זה. הנתבעים גם נאחזים במכתב מטעם הקיבוץ, אשר הוגש במסגרת תיק אחר, בו נטען כי תובע 2 הודה בחוב כלפי אחד מהספקים, אך בוודאי שלא ניתן לראות בטענה הנטענת על ידי הקיבוץ כהוכחה, או אף ראשית ראיה, לכך כי תובע 2 ביצע את המעשים המיוחסים לו. יודגש בהקשר זה כי הנתבעים בחרו שלא לזמן לעדות אף גורם מקיבוץ מעברות או את הספקים הטוענים לקיומו של חוב, כדי לתמוך בטענותיהם כלפי תובע 2. הלכה למעשה, נכון להיום לא מתנהל הליך פלילי כנגד תובע 2, וגם בהליכים המקבילים טרם נקבעה קביעה כלשהי המלמדת על מידת אחריותו של תובע 2 למעילה הלכאורית בכספי הקיבוץ.