159. במחלוקת זו מצאנו כי יש לקבל את טענתו של תובע 3. הנתבעים אינם מכחישים כי לא חלה הפסקה עבודה בין תקופת עבודתו של תובע 3 בחברה הקודמת לבין תקופת עבודתו בנתבעת. עדותו של תובע 3 בהקשר זה היתה עקבית ומשכנעת: "האתרים שהיו בס.ע. זה אותם אתרים שעברו לנתבעת מס' 1, וחלק מהפועלים גם עברו מהיום למחר. לא הייתה שום הפסקת עבודה, היינו בחמישה אתרים, בשווי של יותר משלוש מיליון." הנתבעים לא הציגו ראיות המלמדות אחרת. גם בהמשך עדותו, חזר תובע 3 על טענתו: "אנו סיכמנו שאחרי שסיימה ס.ע. עבודות חשמל את התקופה, ממשיכים בפרויקטים יום למחרת, זה היה ביום 30/6, היה יומן נמצא עם כל האתרים וכל הפועלים". לא נעלמה מעינינו העובדה כי תובע 3 בעדותו טען תחילה כי עבד ברצף אצל החברה הקודמת ולאחר מכן הודה כי היתה הפסקה ארעית של מספר חודשים, אולם אין בכך כדי לערער את עדותו ביחס לכך כי פעילות החברה הקודמת עברה בפועל לנתבעת.
160. בנוגע להמחאה של חברת כלל, נאמר בזהירות הנדרשת, כי החתימה המופיעה על גבי ההמחאה אינה זהה בהכרח לחתימתו של תובע 3 כפי שמופיעה על גבי תצהירו או מסמכים אחרים. בהקשר זה יצוין, כי ביום 3.1.2018 ניתן צו המופנה לחברת כלל והמורה לה למסור בין היתר אסמכתא על פירעון ההמחאה שניתנה בגין פדיון הפיצויים שהצטברו בקופה. בהמשך, הגישו הנתבעים ביום 14.3.2018 העתקי המחאות אשר נמסרו להם לטענתם על ידי סוכן הביטוח, כאשר המחאה אחת על סך 6,717 ₪ מיום 28.10.2002 אשר לטענתם לא נפרעה על ידי תובע 3 שכן הוחלפה בהמחאה אחרת מיום 11.11.2002 על אותו סכום. על כן, ההמחאה עליה רשם לכאורה תובע 3 כי קיבל את מלוא הפיצויים, כלל לא נפרעה, והנתבעים לא הציגו אסמכתא כי ההמחאה החלופית נמסרה או נפרעה בפועל.
161. בהקשר זה יצוין, כי מהשאלות שהופנו לתובע 3 בחקירה הנגדית, עולה כי לטענת הנתבעים תובע 3 פרע את ההמחאות של חברת הביטוח בנוכחות הנתבע וכן עובד אחר של הנתבעת, מר איברהים דלו, אולם הנתבעים בחרו שלא לזמן את מר דלו למתן עדות בעניין זה.
162. זאת ועוד, אף אם בחר תובע 3 לפדות את רכיב הפיצויים מקופת הפנסיה, הרי שלא הוצגה כל ראיה המלמדת כי נעשה לתובע 3 גמר חשבון במועד סיום עבודתו בחברה הקודמת ומהו סכום הפיצויים המלא ששולם לו. הנתבעים לא הציגו אסמכתא כלשהי לתשלום פיצויים, לא מכרטסת הנהלת חשבונות או מפירוט נתונים בחשבון בנק, ואף לא ידעו לומר מהו סכום הפיצויים ששולם לתובע 3 לטענתם במועד חילופי המעסיקים. אין ספק כי סכום הפיצויים שנפדה לכאורה מהקופה, בסך 6,717 ₪, אינו מהווה את מלוא תשלום פיצויי הפיטורים שהגיעו לתובע 3 בגין תקופת עבודה שמיום 1.1.1997 ועד ליום 30.6.2002.