154. הואיל ומדובר בטענת קיזוז, הרי שנטל ההוכחה לגביה מוטל על הנתבעים. אולם, לא הובאה בפנינו ראיה המלמדת אילו מבין ההמחאות אכן נפרעה על ידי תובע 2. זאת ועוד, תובע 2 טען בעדותו כי המחאות אלו היוו למעשה מקדמה על חשבון המשכורות: "חודשיים וחצי אחורה רביעי וחמישי וחצי שישי לא קיבלתי משכורת, בתנאי שיעביר לי את כל הסכום הזה... זה היה על חשבון מקדמה, אני עובד, מוריד מהמשכורת. עזה על חשבון משכורת... ". הנתבעים כאמור לא הציגו כל אסמכתא על תשלום המשכורת בפועל באותם חודשים שבהם לטענתם מסרו לתובע 2 את ההמחאות האמורות, כך שלא ניתן לדעת האם המחאות אלו קוזזו משכרו של תובע 2. הואיל וגם לגישתם של הנתבעים, שכרו של תובע 2 שולם לעיתים במזומן, הרי שלא נסתרה טענתו של תובע 2 כי דמי השכירות קוזזו משכרו הרגיל. נוכח דברים אלו, ומאחר והנתבעים לא הניחו הנתבעים תחשיב מסודר לפיו ניתן ללמוד על סכום ההמחאות שאכן נפרעו ולא קוזזו משכרו של תובע 2, טענת הקיזוז דינה להידחות.
תביעתו של תובע 3
155. על יסוד המתווה המתואר בסעיף 96 לעיל, שכרו הקובע של תובע 3 הינו בסך 5,703 ₪ (1,887 ימי עבודה וחג : 82 חודשי עבודה * 240 ₪ ליום + 181 ₪ תשלום חופש חודשי ממוצע לכל התקופה). בטרם נעבור לדון בכל רכיבי התביעה, נציין כי בכתב התביעה נכלל רכיב שעניינו החזר ניכויים, בגין 30,000 ₪ שנוכו לטענת התובע משכרו ולא הועברו לקרן הפנסיה. תובע 3 זנח טענה זו בסיכומיו, וממילא גם לא הובאה אסמכתא התומכת בטענה זו, ולכן לא נדון בה.
156. לצורך חישוב זכויותיו, נעמיד את שכרו היומי של תובע 3 על סך של 228 ₪ (5,703 ₪ : 25 ימים), ושכרו השעתי על סך של 31 ₪ (5,703 ₪ : 186 שעות).
תובע 3 - תשלום פיצויי פיטורים
157. תובע 3 החל כאמור את עבודתו בחברה הקודמת שבבעלות הנתבע ביום 1.1.1997. אין מחלוקת, כי תובע 3 עבר לעבוד עבור הנתבעת החל מיום 1.7.2002, כשלושה שבועות לאחר הקמתה. לטענת תובע 3, עבד ברצף בחברה הקודמת ובנתבעת, כאשר שתי החברות עוסקות באותו ענף וכאשר פעילות החברה הקודמת עברה אל הנתבעת, ולכן מדובר במצב של חילופי מעסיקים. עוד טוען תובע 3 כי לא שולמו לו פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו בחברה הקודמת, ולכן יש לחשב את פיצויי הפיטורים כיום בגין שתי תקופות העבודה.
158. מנגד, טוענים הנתבעים כי תובע 3 קיבל פיצויי פיטורים בעת חילופי המעסיקים, וכראיה צורף ספח המחאה מחברת הביטוח כלל מיום 28.10.2002, על גביו נרשם כי לטובת תובע 3 נפדה "פיצויים הון" בסך 6,717 ₪, ונרשם בכתב יד: "מאשר שקיבלתי את השיק ואת יתרת הפיצויים קיבלתי במזומן ממר זבייק עדי", וכן נרשמה חתימה לכאורה של תובע 3. עוד טוענים הנתבעים כי תובע 3 קיבל את מלוא זכויותיו בגין תקופת עבודתו בחברה הקודמת. תובע 3 התכחש לחתימתו ולקבלת ההמחאה של חברת הביטוח.