182. באשר לטענת התובע 3 לתשלום בגין תשעה ימי עבודה בחודש יולי עובר להפסקת עבודתו – דין טענתו להתקבל. הנתבעת אומנם הנפיקה תלוש שכר בגין חודש זה, אך לא הוצגה אסמכתא כי השכר שולם בפועל ומטענות הנתבעים עולה כי לגישתם אין הם מחויבים בתשלום שכר זה.
183. באשר לטענה לשכר עבודה בגין הימים בהם הופסקה עבודתו, דינה להתקבל - ונפנה לדין החל עליו עמדנו ביחס לתובע 1, אשר רלוונטי גם לעניינו של תובע 3. לאורה של ההלכה הפסוקה והראיות כפי שהונחו לפנינו, אנו קובעים כי התובע 3 זכאי לשכר עבודה בגין תשעה ימי עבודה בחודש יולי 2016, ובתקופה בה הופסקה עבודתו - למשך 26 ימים. מכאן, אנו קובעים כי התובע 3 זכאי לשכר עבודה בסך של 8,400 ₪.
תובע 3 - פיצויי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים
184. לתובע 3 לא שולמו פיצויי פיטורים ולא שוחררו הפיצויים הצבורים בקרן הפנסיה כאשר מאז פיטוריו ועד כה חלפו כשלוש שנים. כמו כן, לא שולם לו שכר בגין ימי עבודתו בחודש יולי 2016.
185. קבענו כי תובע 3 פוטר וכן קבענו כי היה זכאי לשכר בעד התקופה בה עבודתו הופסקה. גם לעניינו של התובע 3 שוכנעו כי ברקע לפיטוריו אשר גררו הפסקת עבודה חלו נסיבות המצדיקות שלא לחייב את הנתבעת בפיצויי ההלנה. הנתבעים חששו לגבי מעורבותם של התובעים בפרשת המעילה, ואף אם אין בחששות אלו כדי להצדיק את שלילת פיצויי הפיטורים, הרי שנוצרה מחלוקת כנה לגבי זכאות התובעים לתשלום הפיצויים והשכר בתקופת ההשעיה. התרשמנו כי הנתבע אכן סבר בכל ליבו כי התובעים פגעו בעסקו, במכוון, ולכן לא מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנה.
תובע 3 -פיצוי בגין תלושי שכר פיקטיביים
186. לטענת תובע 3, במהלך תקופת עבודתו נמסרו לידיו 27 תלושים בלבד. עוד טוען תובע 3 כי תלושי השכר שנמסרו לידיו וכן התלושים שהועברו במסגרת הליכים אלו, הינם כאמור פיקטיביים שכן אינם כוללים את תנאי השכר ותנאי העבודה הנכונים. בגין כך, דורש תובע 3 פיצוי בסך 20,000 ₪.
187. תובע 3 בחקירתו הנגדית מסר את הדברים הבאים:
"ש. אני מפנה אותך לסעיף 67 לתצהירך, ביקשת פיצוי לדוגמא, הנתבעת מסרה לך רק 27 תלושים במהלך כל תביעת עבודתך?
ת. בהחלט, כי לא ביקשתי.
ש. מסרה לך יותר מ-27 חודשים?
ת. מסרה לי פחות. פחות מ-30.
ש. בכל תקופת עבודתך?
ת. כן.
ש. מלבד התלושים שצירפת לתביעתך, מעולם לא קיבלת תלושים?
ת. לא."
188. הדיון בפגמים שנפלו בעריכת התלושים וכן בהתייחסות הנתבע בעדותו לחובתה של הנתבעת למלא אחר דרישות החוק, הובאו לעיל ביחס לתובע 1, והוא תקף גם בעניינו של תובע 3. על כן, בהתחשב בתקופת עבודתו של תובע 3 והתמשכות הפרת חובת הנתבעת ביחס לתלושי השכר, יש להעמיד את הפיצוי לתובע 3 על סך של 10,000 ₪.