וכך העיד שלום פליישמן, יו"ר ההנהלה:
ש: מתי התקיימה אסיפה כללית אחרונה?
ת. הייתה מעין אסיפה כללית, לא עשינו אסיפה כללית כל שנה. כ-3- 4 שנים לא הייתה אסיפה כללית.
ש. אתה אומר שלא היו אסיפות כלליות בשנת 2006. אתה חתום על שני פרוטוקולים של אסיפות כלליות שהתכנסו בשנת 2006, לרבות בחירת חבר ועד-צבי גנות, למרות שכבר לא היה בחיים?
ת. זה מה שמופיע.
[...]
גם בשימוע שנערך בחברה קדישא ליועמ"ש שלה, עו"ד יאיר שילה הוא אמר: "אסיפות כלליות לא היו בכלל בתקופתי... אמרתי לו (לברויאר) שצריך אסיפות כלליות"
[עמ' 10-9 ל-ת/8]
גם מר גנות הסביר בחקירה שכנגד כי העמותה נוהלה באופן לקוי ביותר. לדבריו: "המקום הזה לא היה מסודר, אל תקרא לזה הנהלה. הנהלה שמתכנסת פעם בשנה שנתיים, אני לא יודע אם בכלל. לא היה עם מי לדבר בקיצור" [פר' עמ' 24, ש' 9-7].
35. לצד כשלים אלה ניצב הרב ברויאר.
מעמדו של הרב ברויאר בעמותה היה רם ונישא.
וכך תיאר מר פיטרמן את הרב ברויאר: "...פונה אליי רב ברויאר, שזה דבר נדיר שהרב מרים אליי טלפון ולא המזכיר שלו או מישהו מטעמו, הוא אמר אני רוצה לבוא לדבר איתך ולבוא אליך הביתה, זה הפתיע אותי כי זה לא מקובל, זה אדם שכולם באים אליו להגיד לו שלום ולא הוא בא..." [פר' עמ' 125, ש' 34-31].
גם מר גרינוולד תיאר את הרב ברויאר כאדם מכובד מאוד. לדבריו: "הוא היה אדם מאוד מכובד אצלנו בבית הכנסת כיו"ר חברת קדישא, לאחר התפילה כל אחד הגיע להגיד לו שבת שלום, היה מאוד כבוד איתו" [פר' עמ' 34, ש' 28-26].
נוכחתי מהעדויות שהובאו לפניי כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה היה הרב ברויאר מכובד, נערץ ואהוב על הבריות. לצד אלה הקרין הרב ברויאר כריזמטיות ותבונה על הסובבים אותו. תכונות אלה אפשרו לרב ברויאר לנהל את העמותה ולעשות שימוש בכספיה, מבלי להיתקל בהתנגדות כלשהי או בביקורת. כך הסביר מר פיטרמן: "... אדם כזה [הרב ברויאר –א.ש.] עם מעמד מטורף אומר לך זה מה שאתה צריך לעשות אתה לא חושב שמישהו... זה בגדר ראה וקדש. הולכים לרב להגיד לו שבת שלום בבית כנסת, הוא אומר מילה וזה היה קודש ..." [פר' עמ' 132, ש' 16-14].
גם מר פליישמן תיאר את הרב ברויאר כאדם מכובד, "על פיו ישק דבר": "אהוד וחביב הציבור וכולם כורעים ברך" [פר' עמ' 55, ש' 7]; "האדם הזה היה נאמן על כולם. וחשבתי שהוא בעל הבית של החברה ולא אני כיו"ר שהוא תחתי. הייתי בטוח שהוא בעל הבית. על פיו ישק כל דבר" [פר' עמ' 57, ש' 29-27]; "הייתי בובה וסמכתי על ברויאר וזה וודאות. יש לי כישורים. בסדר. וניהלתי את זה. וגם הכישורים שלי התגמדו אצל ברויאר. לא רק שלי אלא של כולם" [פר' עמ' 58, ש' 15-14].