עמדה דומה לכך מצויה גם בספרות המקצועית בתחום דיני העמותות. כך, באשר להחלת חובות אמון שנזכרו בעניין קוסוי לעיל, נאמר כי "דברים אלה יפים כלפי כל סוגי הניהול והמנהלים, לרבות כלפי חברי ועד העמותה" [בן ציון גרינברגר ונחמיה בן-תור דיני עמותות להלכה ולמעשה כרך א 476 (מהדורה שניה, תשע"ג) (להלן – דיני עמותות להלכה ולמעשה)].
הנה כי כן, על פי ההלכה הפסוקה ודעות המלומדים, הרב ברויאר הוא בגדר "אמונאי" ומוטלות עליו חובות אמון הדוקות באשר להתנהלותו כלפי העמותה, בהתאם למסגרת הנורמטיבית שמתווה סעיף 254 לחוק החברות.
כפי שנוכחנו לעיל, הרב ברויאר עשה פעולות רבות שיש בהן כדי הפרת חובת האמון שמוטלת עליו: הפקדת כספים במזומן של העמותה בחשבון גמ"ח "רב טוב"; משיכת שיקים מחשבון העמותה והפקדתם בחשבון גמ"ח "רב טוב"; אי-דיווח למוסדות העמותה על התנהלות חשבון הגמ"ח שנוהל על ידי הרב ברויאר בלבד; ערבוב כספים פרטיים וכספים של העמותה בחשבון; פריטת שיקים במזומן שיצאו מחשבון הגמ"ח; שימוש בכספים של העמותה שהופקדו בחשבון הגמ"ח באופן בלתי מוגבל לתמיכה בקרובים ומקורבים.
בשיטת פעולה זו הפך חשבון גמ"ח "רב טוב" לצינור להעברת כספים על ידי הרב ברויאר, תוך עקיפת מוסדות העמותה ומנגנוני הבקרה השונים. זוהי הפרה של חובת האמון ברמה הבסיסית ביותר שלה – פעולה לטובת הנהנה, קרי – פעולה של נושא המשרה לטובת התאגיד. אני קובע אפוא, שהרב ברויאר הפר את חובת האמון שמוטלת עליו כמנכ"ל העמותה. הפרה זו מצמיחה לעמותה זכות לגיטימית להשבת הכספים שניטלו ממנה, כשהם משוערכים [ראו סעיף 256 לחוק החברות שקובע כי על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים]. בנוסף, הפרת חובת האמון מצמיחה עילה להשבת הכספים בגין הפרתה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן – חוק עשיית עושר) [דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור, דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך א 617-616 (מהדורה שלישית 2015) (להלן – פרידמן ושפירא בר-אור)].
45. לשם הערכת גובה הסכום שהועבר מהעמותה לחשבון גמ"ח "רב טוב", צירף עו"ד חבר טבלה ובה מפורטים סכומים שהוצאו מחשבון העמותה בין השנים 2007-1996 וסכומם המצטבר הוא 3,463,173 ₪ [נספח 49 למוצגי התביעה]. סכום זה כשהוא נושא הפרשי ריבית הוא: 5,858,616 ₪ [נספח 50 למוצגי התביעה].
כעולה מהטבלה, מרבית הסכומים סווגו כ"תרומה", "תרומה עזרה למשפחות", "תרומה ראש השנה", "תרומה לעזרה", "קמחא דפסחא", "עזרה בהלוואה" וכיו"ב. בהיעדר חיזוק ראייתי לסכומים המופיעים בטבלה זו (כאמור עו"ד חבר לא נחקר לפניי), לא ניתן לזקוף סכומים אלה, שסווגו כמתן תרומה, לחובתו של הרב ברויאר. בפרט נכון הדבר לאור העדויות הרבות שהובאו לפניי באשר לתרומות שניתנו מחשבון גמ"ח רב טוב על ידי הרב ברויאר לנצרכים שונים (זולת עניין העברת הכספים לחברת עוף החומה, אליו נדרש בהמשך). בנוסף, לא ניתן להסתמך על הטבלה כממצא שמשקף בצורה הנכונה והאמינה ביותר את הכספים שהועברו בצורה "בלתי חוקית" מהעמותה לחשבון גמ"ח "רב טוב".