"[...]
ש. כשאתה אומר "כסף מזומן" למה אתה מתכוון? לכסף שבקופות צדקה?
ת. לא. לא, לא. לא כסף של קופות צדקה, כסף של אנשים שקנו מקומות.
ש. בן אדם עכשיו בא, קונה חלקת קבר, נניח ב-20 אלף ₪, סתם אני זורק סכום.
ת. מידי יום יומיים, כשהיינו הולכים לבנקים, אז את הצ'קים היינו מפקידים בפועלים ואת המזומן היינו מפקידים ברב טוב.
ש. את כל הכסף המזומן הייתם מפקידים ברב טוב?
ת. אני חושב שאת רובו.
ש. כמה זמן?
ת. תקופה ארוכה.
ש. ברויאר נותן לך את ההוראות לגבי איפה להפקיד ככה וככה?
ת. ודאי, הוא היה מכין,
ש. הוא היה מכין לך את המעטפות של ההפקדה?
ת. כן, כמו שליח שהולך.
[...]"
[ת/1]
63. בחקירתו לפני עו"ד חבר, כפר הרב ברויאר בגרסתו של מר גנות לחלוטין:
"ש. ... כספים שהעמותה קיבלה במזומן והיו צריכים להיות מופקדים בחשבון של העמותה וכמובן לא נרשמו בפנקס הקופה, נתת אותם לגנות ביד וגנות לקח אותם במזומן והפקיד אותם לחשבון הרב טוב.
ת. לא היה מעולם דבר כזה. מעולם לא היה דבר כזה. לא הופקד בכלל ברב טוב, בכלל לא שלחתי אותם לרב טוב אף פעם. מעולם לא היה דבר כזה".
[עמ' 25 לנספח 16 במוצגיו של עו"ד חבר]
עם זאת, הרב ברויאר לא מסר הסבר סביר באשר להיעדר הפקדת מזומנים בקופת העמותה. כך עלו הדברים מחקירתו לפני עו"ד חבר:
"עו"ד בראון: ... יש פה פנקס מהתקופה שלך. בפנקס קופה הזה, כשאני עברתי עליו, דף אחרי דף, אין איזכור אחד לכסף מזומן. יש פה פנקס קופה שהתחיל שבוע אחרי שפוטרת ופתאום לקוחות מתחילים לשלם במזומן ... אתה יכול להסביר לי למה יש את ההבדל הזה?
ת. לא יודע.
ש. מה?
ת. אולי לא פירטתי את זה פה בדיוק. לא יודע. מה אני אגיד?"
[עמ' 24 לנספח 16 במוצגיו של עו"ד חבר]
64. יוצא אפוא כי כל שהוכח לפניי הוא קיומו של חשד לפיו הרב ברויאר שלשל לכיסו את הכספים שהתקבלו במזומן לעמותה וכן חוסר סדרים ברישום התקבולים. אולם, אין די בכך לצורך הקביעה כי מאזן ההסתברויות להוכחת הטענה של עשיית שימוש אישי בכספי המזומן שהתקבלו בעמותה, נוטה לחובתו של הרב ברויאר [ראו: ע"א 359/79 אלחנני נ' רפאל, פ"ד לה(1) 701, 711 (1980); ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 (1986); ע"א 373/89 מסרי נ' ח'לף, פ"ד מה(1) 729,742 (1991); ע"א 4126/05 חג'אזי נ' ועד עדת הספרדים, פסקה ט"ו בפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' רובינשטיין (פורסם בנבו, 20.06.2006); ע"א 9555/10 הופמן נ' יפה, פסקה 33 בפסק דינו של השופט י' עמית (פורסם בנבו, 15.07.2013)].
לא רק זו אף זאת: שיעורו של סכום הכסף שבמזומן אשר נלקח לכאורה על ידי הרב ברויאר מהעמותה, לא הוכח כלל. כך, בסעיף 124 לכתב התביעה הסביר עו"ד חבר כי הוא אינו יודע להעריך מהו סך הכספים שהתקבלו בעמותה במזומן ואשר נלקחו על ידי הרב ברויאר, כדלקמן: "בטרם יציין הח"מ את ממצאיו בהקשר זה ראוי לציין כי היקף גזילת הכספים שביצע מר ברויאר באמצעות הפקדת מזומנים שקיבלה העמותה בחשבונותיו, אינו ברור וישנו קושי רב לאמוד סכום זה, אך כמפורט להלן נראה כי מדובר בסכומים של מאות אלפי ₪ אם לא למעלה מכך". עו"ד חבר ביקש להסתמך לצורך כך על ממוצע חודשי של הכנסות העמותה במזומן לשנת 2009 ולגזור מכך גזירה שווה לשנים 2007-2006. אולם לנוכח אופי הטענה כלפי הרב ברויאר לעשיית שימוש בלתי חוקי בכספי המזומנים שהתקבלו בעמותה, אין לבצע הערכה על דרך האומדנא באשר לרכיב תביעה שכולל נטילת כספי מזומן מהעמותה לשימוש אישי של הרב ברויאר.