במקרה שלפנינו מר גל היה זה שפנה לתובע באופן אישי לצורך מתן השירותים. כמו כן, לא הוצג הסכם שנחתם בין הצדדים המגדיר את יחסיהם כיחסי מזמין-קבלן עצמאי למרות שסוכם שהתמורה תשולם כנגד חשבונית. הוכח שבמהלך השנים התובע ביקש להיות מועסק כעובד שכיר אולם כשהובהר לו שבמקרה כזה השכר משולם נמוך מהתמורה המשולמת לו במעמדו כעצמאי, חדל לבקש זאת[94]. העובדה שההבדל המהותי היחיד בין עבודה כקבלן עצמאי לבין עבודה כעובד שכיר היא התמורה מצביעה על כך שמדובר במערכת של יחסי עובד-מעסיק תחת כסות של יחסי מזמין-קבלן עצמאי.
בנסיבות אלה, אנו סבורים שלמרות שהתמורה שולמה כנגד חשבונית מס הצדדים ידעו שמדובר ביחסי עובד-מעסיק.
ההקשר התעשייתי
94. הלכה היא כי בבוא בית הדין ליישם את המבחנים המדריכים בקביעת מעמדו של מבצע עבודה, עליו להתחשב גם בהקשר התעשייתי ולהשלכות העשויות לנבוע מהכרעתו[95].
נציין כי אין חולק שבענף ההרכבות קיים נוהג של העסקת מרכיבים עצמאיים. עם זאת, הוכח כי הנתבעת מעסיקה גם עובדים שכירים וכי התנהלותה כלפי המרכיבים העצמאיים זהה להתנהלותה כלפי המרכיבים השכירים, פרט לצורך בהחתמת כרטיס נוכחות וקבלת אישור ליציאה לחופשות ואופן חישוב התמורה. כמו כן, הנתבעת גבתה את התשלומים עבור ביצוע השירותים שסיפק התובע ושילמה לו את התמורה עבור השירותים בסוף כל חודש. עובדה זו מצביעה על כך שאף אם בהקשר התעשייתי מרבית המרכיבים מספקים שירות כקבלנים עצמאיים, הרי שבמקרה הספציפי של התובע מתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים ואין בהקשר התעשייתי כדי לשנות מהמסקנה אליה הגענו בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק.
95. כאמור, בנסיבות המקרה שלפנינו מצאנו שמרבית הסממנים מצביעים על קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים ולכן אין רלוונטיות למתכונת ההתקשרות עם מרכיבים אחרים בנתבעת ובמקומות עבודה אחרים[96]. כל מקרה ייבחן לגופו לפי נסיבותיו במקרה הצורך.
--- סוף עמוד 21 ---
96. לסיכום, ממכלול העובדות והראיות שהוצגו לפנינו, הגענו למסקנה כי התקיימו יחסי עובד- מעסיק בין התובע לנתבעת.
ב) מהו השכר הקובע לחישוב זכויותיו של התובע?
97. לאחר שהגענו למסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, נבחן מהו השכר הקובע לחישוב זכויות התובע וכן נבחן אם התמורה הכוללת ששולמה לתובע גבוהה, שוות ערך או פחותה מעלות השכר הקובע.
טענות הצדדים
98. התובע טען כי הנתבעת ידעה מתחילת העסקתו שמתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעסיק אולם בחרה להעסיק אותו בהעסקה פיקטיבית של קבלן עצמאי בשל אינטרסים כלכליים מובהקים ורצונה להתחמק מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב קיצוני בקביעת מתכונת ההעסקה ולכן יש להחיל עליה את הגישה ההרתעתית שלפיה התמורה ששולמה לו תשמש כשכר הקובע לתשלום זכויותיו[97].