בטרם נתייחס לתוכנם של תלושי השכר נבהיר כי אנו דוחים מכל וכל את טענת התובע שהועלתה לראשונה בסיכומי התשובה שלפיה הנתבעת לא הוכיח כי מדובר בתלושי שכר של מרכיבים שכירים. פרט לעובדה שמדובר ב"הרחבת חזית אסורה" התובע עצמו הסתמך בתצהירו ובסיכומיו על תלושי שכר אלה על מנת להצביע על הפער שיש לטעמו בין השכר ששולם לאותם מרכיבים לבין התמורה שקיבל בתקופת ההתקשרות. אי לכך, טענת התובע שלפיה לא הוכח כי מדובר בתלושי שכר של מרכיבים שכירים שנטענה לראשונה בסיכומי התשובה, מוטב שלא הייתה נטענת כלל ומשנטענה דינה אחת – להידחות.
119. מעיון בשלושת תלושי השכר שהוגשו עולה כי שני מרכיבים החלו לעבוד בנתבעת בשנת 2009 ואילו השלישי החל לעבוד בשנת 1996.
כאמור, התובע עבד ברגבה שיווק בתפקיד מרכיב מטבחים משנת 1998 במשך למעלה מחמש שנים ולאחר שנה של הפסקה, החל בשנת 2005 לספק שירותי הרכבה לנתבעת עד שנת 2016. כלומר, לתובע ותק של למעלה משבע עשרה שנה בענף.
בנסיבות אלה, נתוניהם של שני המרכיבים שהחלו לעבוד בשנת 2009 אינם תואמים לנתוני התובע ולכן שכרם אינו יכול לשקף שכר של עובד מקביל.
לעומת זאת, נתוניו של המרכיב שהחל לעבוד בשנת 1996 דומים לנתוניו של התובע (להלן: המרכיב השכיר). מדובר בעובד שביצע עבודה זהה לזו של התובע ושהוותק שלו דומה לוותק של התובע. אי לכך, הנתבעת הוכיחה את שכרו של עובד מקביל שנתוניו האישיים - ותק בעבודה ותפקיד - תואמים את נתוני התובע.
בהקשר זה נציין כי אנו דוחים את טענת הנתבעת בדבר עריכת מיצוע בין שלושת המרכיבים השכירים, שכן לא הוכח שהוותק בענף של שני המרכיבים השכירים שהחלו לעבוד בשנת 2009
--- סוף עמוד 29 ---
היה דומה לוותק של התובע. כאמור, המרכיב שהוותק שלו דומה לוותק של התובע הוא המרכיב שהחל לעבוד בשנת 1996 ולכן נבחן את עלות העסקתו לעומת התמורה ששולמה לתובע בתקופת ההתקשרות.
120. ימי העבודה של המרכיב השכיר: הנתבעת הוכיחה שהמרכיב השכיר עבד שישה ימים בשבוע כמו התובע.
120.1. ימי א'-ה': אין מחלוקת שהמרכיב השכיר עבד בימים אלו.
120.2. ימי שישי: גב' שדה - העדה מטעם התובע הייתה אחראית במסגרת תפקידה לתאם את מועדי ההרכבות ומתן השירות עם הלקוחות ועם המרכיבים ולהניח בתאים את תיקי השירות ליום המחרת. גב' שדה העידה שהמרכיב השכיר עבד גם בימי שישי[121]. לפיכך, משגב' שדה העידה על עובדה זו מידיעתה האישית, אנו מקבלים את גרסתה.