--- סוף עמוד 41 ---
בנסיבות אלה, לא עלה בידי התובע להסביר את החישובים שביצע בטבלה ולכן לא ניתן לסמוך על האמור בה.
131.5. נוסיף כי לא נעלמו מעינינו שתי טענות כלליות של התובע בנוגע לחישובים שערך בטבלה, ונתייחס אליהן להלן.
הראשונה, התובע טען בעדותו שהחישובים בטבלה בוצעו על יסוד חישוב מדויק של שעות ההרכבות ("נכון, זה לא ממוצע. זה בדיוק הזמן שלקח להרכיב את ההרכבות")[152]. אלא שגרסתו אינו נכונה הן מן הטעם שקודם לכן העיד שהטבלה הוכנה כשהגיש את התביעה[153] כך שהיא מבוססת על הערכה בלבד והן מן הטעם שלא ידע להסביר את החישובים במהלך עדותו. מכאן, שאנו דוחים את טענת התובע שלפיה החישובים בטבלה בוצעו לפי חישוב מדויק של שעות ההרכבה.
השנייה, התובע טען בסיכומים[154] ששעות העבודה שנרשמו בטבלה כוללים גם את שעות הנסיעה בין בתי הלקוחות, אלא שדין הטענה להידחות. כאמור, מדובר בטענה עובדתית חדשה שהיא בגדר "הרחבת חזית אסורה", כטענת הנתבעת[155]. כמו כן, הטענה לא הוכחה מכיוון שהתובע לא הצהיר עליה ואף לא העיד שרישומי השעות שבטבלה כוללים את שעות הנסיעה בין הלקוחות. לפיכך, מדובר בטענה סתמית שלא נתמכה בעדותו של התובע.
131.6. כמו כן, מר גל שלל בעדותו מכל וכל את חישובי התובע בנוגע לשעות העבודה. וכך העיד מר גל[156]:
"ש. למעשה אם אחשב את הסכום ששולם לפני מע"מ ואפחית את סכום ההרכבות ששולם, אגיע למספר השעות?
ת. חד משמעית לא, מה זה שייך?
ש. על כל שעת שירות שולמה לתובע 90 ₪?
ת. נכון.
ש. כלומר, אם אפחית את הסכום ששולם לתובע עבור הרכבות, אגיע למספר השעות של שעות השירות ששולם לו בעדן?
ת. בעיקרון זה נכון, אך לא בהכרח. אם יש לו 10 דקות להרכבת חזית מדיח ושולם 180 ₪, אז הסכום הוא אחר. לא בהכרח מה שרשום פה הוא שעות.
......
ש. אני אומר לך, שמהפחתה של ההרכבות וחילוץ השעות כמו שעשית ב-5/09 הגענו ל-107.72 שעות עבודה עבור תיקי שירות בחודש 8/11. לקחתי את הסכום הסופי, לא כולל מע"מ, חילצתי גם את תשלום הנסיעות שלא הבנתי בדיוק על מה שולם, והפחתתי את סכום ההרכבות וחילקתי ב-90, הגעתי ל-107.72. יש לך חישוב אחר?
ת. הסברתי קודם ואני אומר, שאין קשר בין השעות הרשומות לבין הסכום הסופי, כי לפעמים הוא ביצע עבודה ב-10 דקות ונתתי לו 90 ₪, למשל התקנת קולט. יש דוגמא נוספת בחודש זה, שבו הוא הרכיב ארון קיר 6 טורים (פטרוזיל דליה), וקיבל 900 ₪
--- סוף עמוד 42 ---