58. זמן קצר לאחר אותו מקרה (במועד שלא הוברר), התקבל מידע שהתובע הטריד מינית פעם נוספת. הפעם דובר על הטרדה מינית של לקוחה בביתה כאשר הגיע להרכיב ארונות. המידע התקבל באופן לא רשמי ממנכ"לית הנתבעת דאז שהכירה את הלקוחה. התלונה דווחה למר בן בסט[48].
--- סוף עמוד 11 ---
59. ביום 16.12.2015, בעקבות שני אירועי ההטרדה המינית, שלח מר בן בסט לתובע מכתב התראה, בזו הלשון[49]:
"ברצוננו להביא לידיעתך כי לאחרונה התקבלו תלונות על התנהגות לא ראויה מצידך, הגובלת בהטרדה מינית. התנהגות מסוג זה גורמת נזק לתדמית של מטבחי רגבה ואנו רואים זאת בחומרה רבה, הן ברמה האנושית והן ברמה העסקית.
כזכור, לפני מספר שבועות קיימה איתך תמי מלול שיחה טלפונית בנושא.
ברצוננו להבהיר כי במידה ולא תרסן את התנהגותך לאלתר ולא תתנהג בצורה הולמת, ניאלץ להפסיק את ההתקשרות עימך".
כאן המקום לציין שהתובע הכחיש בתצהירו את שני אירועי ההטרדות המיניות והוסיף שלא הוגשה נגדו תלונה במשטרה[50]. עם זאת, שוכנענו שגרסת הנתבעת בנוגע לכך שקיבלה מידע על שתי ההטרדות מיניות מצידו של התובע ובנוגע לאופן הטיפול בעניין – נכונה. הטעם למסקנתנו הוא העובדה שהתובע לא שלח ב"זמן אמת" מכתב בתגובה למכתבו של מר בן בסט בו הכחיש את הטענות וכן העובדה שטענות אלה הוכחשו לראשונה רק בתצהיר התובע ולא בכתב התביעה המתוקן, למרות שנטענו עוד בכתב ההגנה המקורי. בנסיבות אלה, שוכנענו שיש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע בנוגע למידע שהגיע עליה על כך שהוא הטריד מינית עובדת ולקוחה.
60. לקראת סוף חודש 3/2016 קיבלה הנתבעת תלונה מלקוחה על היעלמות טבעת שהונחה במטבח, במהלך שהותו של התובע בדירה לצורך ביצוע עבודות הרכבה. עם קבלת התלונה, פנתה הנתבעת לתובע וביקשה ממנו להגיע לבירור בסניף חיפה.
לפני הגעתו של התובע לבירור הוא החזיר את הטבעת ללקוחה בטענה שמצא אותה בין ניירותיו. ממועד היעלמות הטבעת ועד מועד החזרתה חלפו 3 ימים[51].
61. ביום 30.3.2016 זומן התובע לשיחת בירור עם מר בן בסט ומר דותן בסניף חיפה[52]. במהלך השיחה לא הצליח התובע לספק הסבר הגיוני לנסיבות היעלמות הטבעת ומציאתה במועד מאוחר יותר ולכן החליטה הנתבעת לסיים עימו את ההתקשרות[53].
יצוין כי התובע טען שלא ידע מהו תוכן השיחה לפני שהתקיימה[54] אלא שלא התרשמנו שיש אמת בטענותיו, משתי סיבות: האחת, ישנו חוסר עקביות בכתבי הטענות של התובע. בסעיפים 16 ו-17 לכתב התביעה המקורי נטען כי הוא זומן לשיחה בעקבות פניית הלקוחה לנתבעת וטענותיו הסתכמו בכך שלא קיבל זימון מפורט בכתב ושלא נאמר לו שהוא יכול להיות מיוצג בשיחה. לעומת זאת בסעיף 13 לכתב התביעה המתוקן נטען לראשונה שלא ידע מהו תוכן השיחה אליה התבקש להגיע. הסתירות בכתבי הטענות מחלישות את גרסת התובע. השני, מר לורי שעדותו עשתה עלינו רושם מהימן העיד שבעקבות היעלמות הטבעת פנה למנהל סניף