73. על יסוד כל האמור לעיל, שוכנענו כי התובעים עבדו שעות נוספות.
--- סוף עמוד 22 ---
74. עם זאת, אין לקבל את החישוב שנערך על ידם בתצהיריהם ובסיכומיהם, שכן לא ניתן לחלץ מיומני העבודה את שעות עבודתם בפועל. עיקר הרשום על גבי יומנים אלו הוא מהות העבודות שבוצעו ואין המדובר ברישום של נוכחות התובעים מדי יום בעבודה הכולל שעת התחלה ושעת סיום. מעבר לכך, תובע 3 הודה בחקירה הנגדית כי חישוב השעות הנוספות אינו מדויק אלא נעשה על דרך הערכה.[35]
75. בהינתן הקושי הראייתי בקביעת היקף העבודה הנוספת שביצעו התובעים לאורך תקופת העסקתם, אנו סבורים כי המקרה שלפנינו נכנס לגדרו של "המצב השני" בפרשת ריעני, משמע כי נטל השכנוע הועבר אומנם אל הנתבעת אולם לא הוכחו שעות העבודה בפועל. לפיכך, התוצאה המתבקשת הינה חיוב הנתבעת בתשלום של עד 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות בחודש לכל אחד מן התובעים בכפוף לתקופת התיישנות תביעתם. יישום האמור לגבי כל אחד מן התובעים יובא בהמשך.
נסיבות סיום העסקה
76. סיום יחסי העבודה נעוץ בטענות קשות מצד הנתבעים כלפי התובעים שעניינן מעילה וגניבה. לטענת הנתבע, נאלץ להודיע לתובעים 1 ו-2 על הפסקת עבודתם בקיבוץ מעברות, לאחר שהקיבוץ הודיע כי התגלו מעשי תרמית וגניבה בעבודות וציוד חשמל בסכומים של מאות אלפי שקלים ובעקבות כך החליט הקיבוץ להפסיק את פעילות הנתבעת בשטחו.[36] עוד טוען הנתבע ביחס לתובע 3, כי בעקבות הפרשה בקיבוץ מעברות וכשהתחיל לבדוק את התנהלות הנתבעת, גילה כי תובע 3 מכר סחורה השייכת לנתבעת לצד שלישי ונטל את התמורה לכיסו. לפיכך, טוענים הנתבעים כי התובעים הם שהביאו לסיום יחסי העבודה כאשר לא הותירו ברירה בידי הנתבעת אלא להודיע להם שלא להתייצב לעבודה בקיבוץ מעברות או באתרים אחרים. עוד טוענים הנתבעים כי בנסיבות בהן באו אל קיצם יחסי העבודה, התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת או פיצויי הלנה כלשהם.
--- סוף עמוד 23 ---
77. מנגד, טוענים התובעים כי הנתבעת בחרה באופן ברור לפטר אותם מעבודתם וכי אין כל בסיס להאשמות המופנות כלפיהם, ומשכך, אין כל הצדקה לשלול מהם את פיצויי הפיטורים ותמורת ההודעה המוקדמת.
78. ראשית נפנה לבחון האם התובעים פוטרו מעבודתם, כאשר נזכיר כבר כעת כי הנתבעים בחרו לטעון טענות סותרות בהקשר זה למרות שהסכימו בדיון המוקדם כי התובעים פוטרו מעבודתם. בכתבי ההגנה שהגישו הנתבעים ביחס לתביעות תובעים 1 ו-2, נטען כי הנתבעת נאלצה להפסיק את עבודתם עקב מעורבותם בפרשת המעילה בקיבוץ מעברות.[37] עוד נטען בכל כתבי ההגנה כי התובעים פוטרו כדת ודין.[38] בתצהיר העדות הראשית, טען הנתבע כי הודיע לתובעים על הפסקת עבודתם בקיבוץ מעברות ואף ביקש מהם לחפש עבודה זמנית אצל קבלנים אחרים שכן לנתבעת לא היתה עבודה לספק להם אותו זמן, וכי כוונתו של הנתבע היתה להסדיר את ענייניה הכספיים של החברה על מנת להיפגש עם התובעים ולערוך להם גמר חשבון.[39] דברים אלו מלמדים בבירור על כוונת הנתבעים לסיים את עבודתם של התובעים. גם בסיכומיהם, טענו הנתבעים כי נבצר מהם מלהעסיק את התובעים בנסיבות בהן קיימים חשדות כבדים כלפיהם, ושוב נטען בסיכומים כי הנתבעת נאלצה לפטר את התובעים וכי "התובעים פוטרו כדין על ידי הנתבעת".[40]