79. ואם לא די בכך, הרי שהנתבעת מסרה לתובעים זימונים לשימוע שכותרתם הינה "זימון לשימוע טרם פיטורין", במסגרתם נרשם כי הנתבעת שוקלת לסיים את העסקתם.[41] לאחר השימוע, מסרה הנתבעת לתובע 2 מכתב פיטורים בו נרשם כי "אין כל אפשרות להמשיך ולהעסיק אותך", וכך נרשם גם במכתב הפיטורים של תובע 3.[42] כל אלה מלמדים כי התובעים פוטרו מעבודתם.
80. באשר לתובע 1, במכתב סיום העסקתו נרשם כי הנתבעת מקבלת את התפטרותו אם כי בד בבד נרשם כך: "לאחר עריכת השימוע ועיון בטענותיך החלטנו לקבל את התפטרותך מהעבודה אבל לא מהנימוקים שפורטו במכתבך מיום 12/7/16, נימוקים שאין להם כל ביסוס עובדתי או משפטי. היות וקיבלת במשך על
--- סוף עמוד 24 ---
תקופת עבודתך את כל הזכויות המגיעות לך על פי דין ועל פי הסכם העבודה החתום בינינו. עצם העלאת טענות במכתבך שאין בהם כל ביסוס יצר חוסר אימון ביננו, לרבות מעורבותך בתרמית כלפי קיבוץ מעברות וחברתנו. ולכן אנו מקבלים את התפטרותך."
81. אכן, תובע 1 מסר לנתבעת ביום 12.7.2016 מכתב התראה בטרם התפטרות. כך נרשם בפתח המכתב: "הנדון: הודעה על סיום עבודה שתכנס בתוך 30 ימים מכתבי זה לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים זאת למקרה ובו לא יוסרו המחדלים נשוא מכתבי זה...". בהמשך, פירט תובע 1 את המחדלים המיוחסים לנתבעים וביניהם העדר תשלום בגין זכויות סוציאליות. תובע 1 לא קיבל התייחסות עניינית לטענותיו בדבר אי תשלום מלוא זכויותיו הסוציאליות, אלא בתגובה קיבל זימון לשימוע, במסגרתו לא התייחסה הנתבעת למכתב ההתראה אלא פירטה מדוע היא שוקלת את פיטוריו (נימוקים הזהים לאלו שנרשמו בזימון של תובע 2). מכתבו של תובע 1 מיום 12.7.2016 אינו הודעת התפטרות אלא שמדובר בהתראה למעסיק בטרם התפטרות. התנהלותה של הנתבעת שעה שתובע 1 זומן לשימוע עם שני אחיו, ובקשר לאותה פרשה בקיבוץ מעברות, מלמדת כי לנתבעת לא היתה כוונה לתקן את אותם מחדלים שצוינו במכתב ההתראה, והגם שתובע 1 הביע רצון לסיים את עבודתו ככל שלא יתוקנו המחדלים – בסופו של יום הבשיל ההליך לפיטורים.
82. באשר לטענה כי התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת בשל המעשים המיוחסים להם – לאחר ששקלנו את הראיות, מצאנו כי דין טענה זו להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
83. סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובעים:
"16. לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.