90. תשובותיו של תובע 3 היו עקביות וענייניות, ומצאנו את עדותו משכנעת ומהימנה, כאשר הסביר כי בשל אופי עבודתו לא נכח תמיד באתר העבודה וכי נכחו באתר גורמים רבים מטעם הנתבעת. עוד טען תובע 3כי המחסן בו אוכסנה הסחורה היה לעיתים פתוח וכי לעובדים אחרים היו מפתחות של המחסן, כי לא
--- סוף עמוד 28 ---
ידע על חוסרים בסחורה וגם בפועל לא נערכו ספירות מלאי על ידי הנתבעת כדי לעקוב אחר כמות הסחורה.[55] עוד העיד תובע 3 כי את כמות הסחורה המדוברת (100 חבילות של חוטי חשמל) כלל לא ניתן היה לאחסן או להחביא מתחת לאחת המיטות (כפי שנטען כי עשה אותו גורם שלישי שרכש מתובע 3 את הסחורה), וכי בפועל חומרים שונים היו נותרים באתר העבודה דרך קבע לאחר סיום שלבים שונים של הבנייה כך שאין זה מן הנמנע כי מי ששהה באתר נהג לאסוף חוטי חשמל או צינורות שנותרו בשטח ולהעביר אל מחוץ לאתר.[56] יצוין, כי בשאלות שהופנו אל תובע 3 בהקשר זה נטען כי השומר הוא זה שגנב את הסחורה של הנתבעת,[57] ודומה כי הטענה שניסו הנתבעים להפנות בשאלותיהם היתה לידיעה של תובע 3 אודות הגניבה, ולאו דווקא לגניבה מצידו. אשר על כן, הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח כי התקיימו נסיבות אשר מצדיקות את שלילת פיצויי הפיטורים, וכל טענותיהם בהקשר זה מבוססות על חשדות, השערות ושמועות בלבד.
91. מכל האמור לעיל עולה כי לא הובאו ראיות משכנעות המקימות את נטל ההוכחה המוגבר המוטל על כתפי הנתבעים ואשר מצדיקות את שלילת פיצויי הפיטורים.
92. הנתבעים ביקשו לצרף הקלטות שנערכו בזמן שיחות השימוע שנערכו לתובעים וללא שהגישו תמלול לאותן ההקלטות, כאשר לטענת הנתבעים, בשיחות אלו הודו התובעים במעשים המיוחסים להם. קלטות אלו הוגשו ללא תמלול או תרגום, ולכן הן אינן חלק ממסכת הראיות בתיק זה. בעניין זה פסק בית הדין הארצי כדלקמן:
"דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה
--- סוף עמוד 29 ---
מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו.