האמור לעיל הנו דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים בתלות בסוג ההליך המתנהל ובכלל נסיבות העניין. הערכאה הדיונית היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה – או תמליל – כראיה גם אם הוגשו שלא במסגרת "דרך המלך" שפורטה לעיל, הכל תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות בהתאמה לסוג ההליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה, ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה למחלוקת מושא ההליך. אין להקשות בדרישות פורמאליות כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה והיותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט."[58]
93. במקרה דנן, מדובר בהקלטות אשר הוחזקו על ידי הנתבעים זמן רב ועוד בטרם בירורן של התביעות. בית הדין אפשר לנתבעים להגיש את ההקלטות באמצעות תמליל ערוך כדין, אולם הם בחרו שלא לעשות כן. לא מצאנו בנימוקי הנתבעים טעם המצדיק קבלת ההקלטות ללא תמלולם ותרגומם, שכן לא שוכנענו כי קיימת היתה מניעה כלשהי מהנתבעים להגיש תמלול ערוך כדין.
הכרעה לגבי הסעדים הנדרשים
94. חישוב זכויותיהם של התובעים יבוצע על בסיס הקביעות הבאות:
א. תלושי השכר ישמשו אותנו בקביעת שכרם הקובע של התובעים.
ב. התובעים פוטרו.
ג. לתובעים לא שולם שכר בגין התקופה בה עבודתם הופסקה.
ד. על יחסי העבודה חל רק צו הרחבה בענף הבניין, ולכן מתייתר הדיון בסעדים מכוח צו ההרחבה בענף החשמל: זמן נסיעה ותוספת ותק.
ה. התובעים עבדו שעות נוספות וזכאים לתשלום של עד 15 שעות נוספות בשבוע ועד 60 שעות נוספות בחודש.
--- סוף עמוד 30 ---
95. לעניין חישוב השכר הקובע, בית הדין הארצי פסק בעניין י.ב. שיא משאבים, כי חישוב השכר לתשלום פיצויי פיטורים לעובד שעתי ייעשה לפי חלקיות המשרה המשתנה לאורך כל תקופת עבודתו, ולאו דווקא בשנת עבודתו האחרונה.[59] בעניין אליהו שורי, הוסיף ופסק בית הדין הארצי כי את ההלכה האמורה יש ליישם "גם בחישוב השכר לחישוב פיצויי פיטורים של עובד יומי, ששכרו שולם על בסיס ימי עבודה, ככל שלא הועסק בהיקף קבוע אלא בהיקף משתנה."[60]
96. מתלושי השכר ויומני העבודה עולה כי היקף העבודה של התובעים השתנה מדי חודש וחודש. על יסוד הפסיקה, יש לחשב את ממוצע ימי העבודה החודשיים לכל תקופת העבודה, ולהכפיל בשכר היומי האחרון. בהעדר תחשיב כלשהו מטעם הנתבעים, ומאחר והתובעים לא הציגו תחשיב המפרט את ממוצע ימי העבודה בפועל על יסוד יומני העבודה, אלא רק הצביעו על חודשים מסוימים בהם לא היתה התאמה בין ימי העבודה ביומנים לבין ימי העבודה בתלושים, אנו קובעים כי חישוב השכר הקובע ייערך באופן הבא: