תובע 2- דמי חגים
141. תובע 2 עותר לתשלום בגין מלוא ימי החגים בתקופה בה עבד בטענה כי הנרשם בתלושים הינו פיקטיבי. לא שוכנענו מנימוקי התובע 2 בעניין זה, וזאת מהטעמים שפירטנו בתביעתו של תובע 1. תובע 2 טוען כי הוא זכאי ל-63 ימי חג בכל תקופת עבודתו, אשר תאריכיהם מפורטים בתצהירו. ברשימתו של תובע 2 הוסרו ימי החג שצוינו ברשימת תובע 1 ואשר נפלו על ימי המנוחה השבועית. הנתבעים לא סתרו את המועדים הנטענים על ידי תובע 2.
142. בהינתן האמור, תובע 2 היה זכאי בגין תקופת עבודתו לדמי חגים בסך 13,671 ₪ (217 ₪ ליום * 63 ימים), ובניכוי ימי החג הנקובים בתלושים בסך 5,550 ₪, זכאי תובע 2 להפרש בסך 8,121 ₪.
תובע 2 - פנסיה
143. בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין חובת ההפרשה לפנסיה המוטלת על הנתבעת היא בשיעור 6% משכרו של העובד והחל מהחודש הראשון לעבודתו. בהתחשב בתקופת ההתיישנות ובשכרו הקובע, זכאי תובע 2 להפרשות לפנסיה בגין 84 חודשים בסך 27,397 ₪ (5,436 ₪ * 6% * 84 חודשים) בניכוי כל סכום שהצטבר לזכותו לתגמולים (חלק הנתבעת) בקופה.
תובע 2 - פיצוי בגין הפסד זכויות פנסיה
144. בכתב תביעתו עותר תובע 2 לסך של 60,000 ₪ בגין נזק בלתי הפיך שנגרם לו בשל התנהלות הנתבעת ששילמה זכויותיו בחסר. תובע 2 זנח טענה זו בסיכומיו, ולגופו של עניין, לא הונחה לפנינו תשתית ראייתית לפיה ניתן ללמוד על אותו נזק שנטען. לכן, דין תביעתו לפיצוי בגין הפסד זכויות פנסיה להידחות.
--- סוף עמוד 44 ---
תובע 2 - קרן השתלמות
145. על יסוד צו ההרחבה בענף הבניין, טען תובע 2 בכתב התביעה כי בהתאם לוותקו במקצוע של מעל 3 שנים, היה על הנתבעת להפריש לקרן השתלמות בשיעור של 2.5% משכרו. לראשונה בסיכומים טוען תובע 2 כי בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין משנת 2015 ובהינתן העובדה שבשנת 2015 ותקו המקצועי היה מעל 6 שנים זכאי לתקופה שהחל מחודש אוקטובר 2015 לפיצוי בגין הפרשה בשיעור של 5% משכרו ולא 2.5%, ולכן הסכום הנדרש בסיכומים הינו גבוה יותר.
146. טענתו החדשה של תובע 2 בסיכומים מהווה הרחבת חזית, ואין הוא זכאי לטעון לסעדים גבוהים יותר שלא נתבעו על ידו בכתב התביעה. לכן, על בסיס שכר חודשי בסך 5,436 ₪ ועבור 84 חודשים, והפרשות בשיעור של 2.5%, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 11,416 ₪ בגין רכיב זה.
תובע 2 - שכר עבודה לחודשים יוני עד אוגוסט 2016
147. הנתבעים הפסיקו את עבודת התובע 2 בחודש יוני 2016, לאחר שמונה ימי עבודה, ולאחר מכן ביקשו כאמור כי ימתין בביתו עד בירור החשדות נגדו. שוכנענו כי התובע 2 היה מוכן ומזומן לעבודה.