148. כפי שקבענו לעיל בנוגע לתובע 1, גם תובע 2 זכאי לשכרו בגין התקופה בה המתין למוצא פיה של הנתבעת. לטענת הנתבעים בסיכומיהם, כאשר הופסקה העבודה בקיבוץ מעברות, "לא עמדו אופציות בפני הנתבעת מלבד אופציה אחת והיא שג'יהאד יצא לחופשה ללא תשלום ולמצוא לעצמו עבודה זמנית אצל מעסיק אחר עד אשר יחזור בו קיבוץ מעברות מהחלטות להרחיק את ג'יהאד ממתחם הקיבוץ".[76] אין לקבל טענה זו. מעסיק אשר מודיע לעובדו כי עליו להמתין בבית, במקום לספק לו עבודה, עד אשר 'יירגעו הרוחות' או יתבררו החשדות כנגדו, מחויב בתשלום השכר.
149. תובע 2 עותר לתשלום שכר עבודה בגין 8 ימי עבודה בחודש יוני 2016 ובגין 53 ימי עבודה שהחלו מיום 15.6.2016 ועד לפיטוריו ביום 15.8.2016. בתיק מצוי אומנם תלוש שכר לחודש יוני 2016, אך לא צורפה אסמכתא כי שכר זה שולם בפועל, ונוכח עמדת הנתבעים כי תובע 2 לא היה זכאי לשכר בגין ימים אלו בשל הנזקים שגרם להם, שוכנענו כי שכר זה לא שולם. באשר לטענת התובע 2 לשכר
--- סוף עמוד 45 ---
עבודה בגין הימים בהם הופסקה עבודתו, דינה להתקבל ונפנה לדין החל עליו עמדנו בתביעתו של התובע 1. לכן, זכאי תובע 2 לשכר בגין 61 ימים בסך 13,420 ₪.
תובע 2 - פיצויי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים
150. לתובע 2 לא שולמו פיצויי פיטורים ולא שוחררו לו הפיצויים הצבורים בקרן הפנסיה כאשר מאז פיטוריו ועד כה חלפו כשלוש שנים. כמו כן, לא שולם לו שכר בעד התקופה בה הופסקה עבודתו. עם זאת, ומהנימוקים שפורטו לעיל בנוגע לתובע 1, מצאנו כי היתה קיימת מחלוקת כנה בנוגע לזכאותו של תובע 2 לפיצויי פיטורים ולשכר האחרון, ולכן אין מקום לפסוק פיצוי הלנת שכר או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
תובע 2 - אי מסירת תלושי שכר
151. תובע 2 טוען כי תלושי השכר לא נמסרו לו, למעטן תלושי השכר לחודשים ינואר עד מאי 2010. עוד טוען תובע 2 כי תלושי השכר שנמסרו לידיו וכן התלושים שהועברו במסגרת הליכים אלו, הינם כאמור פיקטיביים שכן אינם כוללים את תנאי השכר ותנאי העבודה הנכונים. בגין כך, דורש תובע 2 פיצוי בסך 20,000 ₪.
152. הדיון בפגמים שנפלו בעריכת התלושים וכן בהתייחסות הנתבע בעדותו לחובתה של הנתבעת למלא אחר דרישות החוק, הובאו לעיל ביחס לתובע 2, והוא תקף גם בעניינו של תובע 2. על כן, בהתחשב בתקופת עבודתו של תובע 2 והתמשכות הפרת חובת הנתבעת ביחס לתלושי השכר, יש להעמיד את הפיצוי לתובע 2 על סך של 8,000 ₪.