161. בהקשר זה יצוין, כי מהשאלות שהופנו לתובע 3 בחקירה הנגדית, עולה כי לטענת הנתבעים תובע 3 פרע את ההמחאות של חברת הביטוח בנוכחות הנתבע וכן עובד אחר של הנתבעת, מר איברהים דלו, אולם הנתבעים בחרו שלא לזמן את מר דלו למתן עדות בעניין זה.
162. זאת ועוד, אף אם בחר תובע 3 לפדות את רכיב הפיצויים מקופת הפנסיה, הרי שלא הוצגה כל ראיה המלמדת כי נעשה לתובע 3 גמר חשבון במועד סיום עבודתו בחברה הקודמת ומהו סכום הפיצויים המלא ששולם לו. הנתבעים לא הציגו אסמכתא כלשהי לתשלום פיצויים, לא מכרטסת הנהלת חשבונות או מפירוט נתונים בחשבון בנק, ואף לא ידעו לומר מהו סכום הפיצויים ששולם לתובע 3 לטענתם במועד חילופי המעסיקים. אין ספק כי סכום הפיצויים שנפדה לכאורה מהקופה, בסך 6,717 ₪, אינו מהווה את מלוא תשלום פיצויי הפיטורים שהגיעו לתובע 3 בגין תקופת עבודה שמיום 1.1.1997 ועד ליום 30.6.2002.
163. על כן, בחישוב פיצויי הפיטורים יש לקחת בחשבון את תקופת העסקת תובע 3 בחברה הקודמת, כך שהתקופה הרלוונטית לחישוב הינה מיום 1.1.1997 ועד ליום 15.8.2016, בניכוי ארבעה חודשים בהם לא עבד (235.5 חודשים). לכן, זכאי תובע 3 לפיצויי פיטורים בסך 110,020 ₪ (235.5/12 * 5,703 ₪), בניכוי הסכום שהצטבר לזכותו לפיצויים בקופות בגין שתי תקופות העבודה.
--- סוף עמוד 49 ---
תובע 3 - הודעה מקודמת
164. תובע 3 לא קיבל דמי הודעה מוקדמת, כאשר לטענת הנתבעים הוא אינו זכאי לכך נוכח מעורבותו בעבירות משמעת ועבירות פליליות, וכן מאחר ולא השיב לידי הנתבעת כלי עבודה בשווי 30,000 ₪.
165. כאמור לעיל, טענות הנתבעים בנוגע לשלילת פיצויים והודעה מוקדמת, נדחו. באשר לכלי העבודה, לא הובאו לפנינו ראיות בעניין, כגון אסמכתאות המלמדות איזה ציוד היה בידי תובע 3 השייך לנתבעת, ומה עלות הציוד. הנתבעים צירפו אמנם ריכוז חשבוניות משני ספקים, אך אין במסמך זה כדי ללמד על הציוד שהיה לכאורה בידי תובע 3, ומה עלותו.
166. על כן, זכאי תובע 3 להודעה מוקדמת בסך 5,703 ₪.
תובע 3 - גמול שעות נוספות
167. מתצהירו של תובע 3 ומסיכומיו עולה מתכונת של 17 שעות נוספות מדי שבוע:
שלושה ימים בשבוע עבד שעה נוספת אחת שלא שולמה בתעריף של 125%, יומיים עבד שעתיים נוספות שלא שולמו בתעריף 125% ושעתיים נוספות בתעריף 150%, ובכל יום שישי ביצע שש שעות נוספות אשר שולמו בתעריף רגיל, שעתיים בתעריף 25% ו- 4 שעות בתעריף 50%.