נכונות תלושי השכר וגובה שכרם של התובעים
25. התובעים טוענים כי תלושי השכר לא נמסרו לידיהם באופן סדיר ואלו שהונפקו היו פיקטיביים הן מבחינת גובה השכר והן מבחינת כמות ימי העבודה הרשומים בתלושים. לטענתם, השכר ששולם בפועל היה גבוה יותר מהשכר הרשום בתלוש:
לטענת תובע 1, שכרו היומי עמד על 250 ₪ נטו (6,250 ₪ נטו לחודש).
לטענת תובע 2, שכרו היומי עמד על 300 ₪ נטו (7,500 ₪ נטו לחודש).
לטענת תובע 3, שכרו היומי עמד על 400 ₪ נטו (10,000 ₪ נטו לחודש).
26. מעבר לכך, טוענים התובעים כי מעולם לא שולמו להם זכויות סוציאליות שעניינן חופשה, הבראה וחגים והרישום המופיע בתלושים בגין רכיבים אלו הינו פיקטיבי.
27. מנגד, טוענים הנתבעים כי השכר היומי הנקוב בתלושים הינו השכר עליו סוכם עם התובעים ותואם את השכר ששולם להם בפועל:
לתובע 1 שולם סך של 208 ₪ ליום ברוטו.
לתובע 2 שולם סך של 220 ₪ ליום ברוטו.
לתובע 3 שולם סך של 240 ₪ ליום ברוטו.
28. עוד טוענים הנתבעים כי תובע 3 היה אחראי על רישום נוכחות העובדים ובהסתמך על רישומים אלו הונפקו תלושי שכרם של התובעים.
--- סוף עמוד 8 ---
29. טענות התובעים נחלקות למעשה שני נושאים הדורשים הכרעה: האחד, האם קיבלו שכר מעבר לסכומים הנקובים בתלושי השכר, והשני, האם הרכיבים המפורטים בתלושי השכר משקפים את הזכויות הסוציאליות ששולמו להם או שנרשמו באופן פיקטיבי על פי רצונה ושיקול דעתה של הנתבעת בלבד.
30. תלוש שכר מהווה דרך כלל ראיה לאמיתות תוכנו, למעט אם הוכח אחרת, בראיות מהימנות, ונטל הראייה מוטל על המבקש לסתור את תוכנו של התלוש.[6] סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב -2002 (להלן: חוק הודעה לעובד) קובע כך:
"בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971."
31. בית הדין הארצי בחן בפרשת אוקראינסקי את שאלת נטל ההוכחה הנדרש, שעה שהעובד טוען כי תלושי שכרו פיקטיביים, ובהתייחס לחובות המוטלות על מעסיק מכוח חוק הודעה לעובד ומכוח חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958:
"לאור סעיף 5א לחוק ההודעה לעובד הנטל להוכיח את גובה השכר מוטל על שכם המעסיק. לטעמי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, על מבנה תלוש השכר קשה להשתית מסקנות ראייתיות, ... נסיבות העניין הכוללות מקימות ספק בנוגע לאפשרות בידולם של רכיבים אלה ממבנה התלוש הכולל וראוי שהספק יפעל לחובת המעסיק. זאת, כיוון שהמעסיק לא יצא ידי חובתו במתן הודעה לעובד בכל הנוגע לגובה השכר (והמחלוקת על גובה השכר משליכה על אותנטיות התשלומים ברכיבים השונים) – מזה, ותלוש השכר על פי הודאת המעסיק לא היה מדויק, והדבר בא לידי ביטוי בולט ברכיב גמול השעות הנוספות - מזה. לטעמי, תוצאה זו משתלבת במדיניות ראויה, במובן זה שהיא מעניקה הקלה ראייתית למעסיק העומד בנטלים הנדרשים לשם הגברת ודאות תנאי ההעסקה ושקיפותם (היינו, חובת מסירת ההודעה לעובד המשתקפת כהלכה בתלוש השכר) – מזה, ומעניק הקלה ראייתית לעובד מקום בו המעסיק לא עמד בחובות אלה – מזה. במקרה דנן נהנה העובד מההקלה הראייתית, ומבחינת המעסיק הסיכון הטמון בהכרעה על סמך נטלי הוכחה התממש, שאין