"ש. מבחינה פורמלית של מי העסק הזה?
ת. העסק הוא שיתוף של קיבוץ עברון וחברת ויולה.
ש. בכותרת את מזמינה לשימוע את מטמנות עברון אגודה חקלאית שיתופית בע"מ?
ת. לא יודעת למה זה נכתב ככה. בנושא מטמנת עברון יכול להיות שהשם המלא מופיע בהיתרים אצלנו. לא יודעת למה הודפס ככה. מבחינתי זו לא טעות זה השם שהיה כתוב בהיתרים"
ובהמשך (עמ' 39 שורות 4-5 ו-8-16):
ש. החלטה להעמיד לדין את הנאשמים בתיק זה זה משהו שהיית שותפה לו?
ת. בהחלט. הכנת התיק נעשית על ידי המחוז והמחוז מכין את החומרים שיש בידיו ומעביר למשטרה ירוקה. את מי בדיוק להעמיד לדין ואם התיק בשל זה החלטה משפטית שמתקבלת על ידי משטרה ירוקה והמחוז לא מעורב בו.
ש. בכל אותם שימועים וזימונים ופרוטוקולים שנערכו והוצגו בפנייך את יודעת להגיד היום מי האישיות המשפטית בעצם שאחראית הייתה לקיום ההוראות של עניינים של השימועים?
--- סוף עמוד 23 ---
ת. יש לי יועמ"ש שאני נעזרת בה כאשר בה כאשר באים העובדים לאחר סיור בשטח יושב צוות אכיפה כל המחוז שיושבת בו יועמ"ש ובסיוע שלה אנו מקבלים החלטות כיצד להמשיך לטפל בממצאים.
ש. זו התשובה שלך לשאלה שלי? מי הגורם שאחראי?
ת. הבנתי את השאלה לא נכון.
ש. את שלחת סדרה של מכתבי שימוע ואני שואל מי הגורם המשפטי שמוכר בדין שצריך לבוא לתת דין וחשבון לפי דרישותייך?
ת. מטמנת עברון."
66. כפי שכבר קבעתי, הנאשמת 1 נחשבת כבעלת האתר, והטעויות ו"המחדלים" עליהם הצביע הסנגור אינם מהותיים, ואינם יורדים לשורשו של עניין, על כן אין בהם כדי לשלול את מעמדה של הנאשמת 1, כבעלת האתר, וכמי שמחויבת לעמוד בתנאי רישיון העסק, ובתנאים הנוספים שניתנו.
הנאשמת 2
67. ב"כ הנאשמים טען, שאין בחומר הראיות ובעדויות בתיק, ולו ראשית של ראיה בדבר החזקתה של הנאשמת 2 באתר, והוסיף, שגם אם יונח כי הוכח שהנאשמת 2 מחזיקה באתר, עדיין לא הוכח כי היא עונה להגדרה של "בעל האתר המחזיק אתר", הקבוע בהגדרת רישיון העסק.
68. ב"כ הנאשמים טען עוד, כי המאשימה מבססת את האישומים על סעיף 23(א) לחוק העונשין ו"תורת האורגנים", והפנה לסעיפים 59-61 לסיכומי המאשימה. לדבריו, המאשימה עצמה טענה בסעיף 60 לסיכומיה, כי : "נאשמים 3 ו-4, כפי שהוכח באופן מוחלט ונחרץ, ביצעו את העבירות במהלך מילוי תפקידם תחת נאשמת 1... מעשיהם של הנאשמים 3 ו-4 מחייבים את התאגיד בשמו פעלו". משכך, לטענת ב"כ הנאשמים, לא ניתן להרשיע את הנאשמת 2, שכן המאשימה עצמה מודה כי לא הובא כל אורגן או בעל תפקיד בה. סעיף 23(א) לחוק העונשין קובע כי תאגיד יישא באחריות פלילית כשהעבירה נעברה "על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד", והפנה בעניין זה לקביעה ב-ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו].