"ש. ההתרשמות שלי מדבריך שהוא פשוט לא פעל כנדרש בחוק ורק כשלחצת עליו הוא תיקן, האם זוהי גם התרשמותך?
ת. נכון, גם אני התרשמתי כך, גם בביקורים האחרונים שעשיתי הכיסוי לא היה סדיר ולא כנדרש, כלומר נשארה פסולת חשופה ללא כיסוי מספר ימים"
גם טיעון זה של הסנגור דינו להידחות על הסף – העד אלבז הוא עד מקצועי, ישר ואמין, ולא שוכנעתי שיש לו נגיעה אישית כלשהי לפרשייה שבפניי, אלא נגיעה מקצועית בלבד. העד עשה את אשר מצופה ממנו לעשות, בכדי למלא את תפקידו נאמנה, ואיני רואה כל דופי בכל התנהלותו, שמטרתה היא אחת ויחידה – להגיע לחקר האמת.
188. ב"כ הנאשמים טען גם לקיומו של פגם או פסול מהותי בכתב האישום: לדבריו, סעיפים 8 -11 בכתב האישום הם חסרי תועלת, ואין כל הצדקה בהימצאותם בכתב-האישום, מלבד מגמת המאשימה להכפיש את שמם של הנאשמים ולהשחיר פניהם. גם טיעון זה של הסנגור דינו להידחות, ובהחלטתי מיום 29.1.18 קבעתי : "לא מצאתי כי קיים פגם או פסול בכתב האישום המצדיק מחיקת סעיפים מכתב האישום". מעבר לכך, התובע הצהיר, שכל הפרק שכותרתו "רקע כללי" איננו בבסיס האישומים, והכרעת הדין אינה מבוססת על פרק זה, ואינה מסתמכת עליו. אין בפרק זה כדי להשחיר או להכפיש את הנאשמים, ובחינת התיק נעשית באופן מקצועי, ועל סמך ראיות קבילות בלבד.
189. ב"כ הנאשמים הפנה להנחית פרקליט המדינה 3.1 שעניינה "הכנה וניסוח כתב אישום", וטען שלפיה אין להכליל בכתב האישום עבירות קודמות וללא תשתית ראייתית מספקת:
סעיף 5 להנחיה קובע כי "כתב אישום ינוסח באופן שיגשים את תכליותיו, ויערך ככל הניתן ובהתאם לנסיבות העניין... בענייניות.."; סעיף 56 להנחיה קובע כי "ככלל, תובע לא יכלול בכתב האישום התייחסות להרשעות או לעבירות קודמות שביצע הנאשם שהתביעה אינה מבקשת להרשיעו בגינן במסגרת כתב האישום המוגש על ידיה. זאת, על מנת שלא להטות את דעת בית המשפט לרעה לגביו"; סעיף 59 להנחיה קובע כי "הכללת פרטים על אודות מעשה עבירה קודם כאמור תישקל במשנה זהירות ותעשה רק במקרים שבהם יש תשתית ראייתית
--- סוף עמוד 83 ---
מספקת להוכחת ביצועם של מעשים אלה ורק כאשר קמה הצדקה משמעותית לכך"; סעיף 60 להנחייה קובע כי "ציון עבירות קודמות של נאשם בכתב האישום, שבגינן לא מיוחסים לנאשם אישומים בכתב האישום... טעון אישור של פרקליט מחוז או משנהו/ ראש יחידת תביעות או סגנו".
שעה שהתובע מצהיר שכל "הרקע הכללי" אינו חלק מהעובדות המבססות את העבירות, היה עליו להימנע מציון תקופות בהן הנאשמים, לכאורה, פעלו בניגוד לתנאי רישיון העסק, והשימוע שנערך להם בעקבות כך. יחד עם זאת, התעלמתי לחלוטין מכל טענה שאיננה חלק מהעובדות המבססות עבירות, ולתיאורים המצוינים ברקע הכללי לא הייתה כל השפעה על ההכרעות בתיק זה, ואלה התבססו עד ראיות מרובות, ועל עדים רבים, והכל כמפורט בהכרעת הדין. מכאן, שעל אף כל המתואר בפרק שכותרתו "רקע כללי", לא נפגעה הגנת הנאשמים כלל ועיקר.