365. כך או כך, גם ביחס לפרק השני ממצאיי הם שהגרסה שהציגו בפניי הנאשמים בעדותם וטעמיהם עמם אינה משקפת את שארע במציאות. גם בפרק זה הגעתי למסקנה שאם התמונה הראייתית הנפרשת בפניי על סמך כלל הראיות היא כזאת המותירה ספק סביר ביחס לעבירה מסויימת או לנאשם מסויים, אין הצדקה שבשל הגרסה שמסר ובגלל ששיקר, יורשע הנאשם.
סיכום - מודעות הקופה לתשלום לאלחיאת עבור הצירוף
366. בסופו של דבר, בהתחשב בכל הראיות שנסקרו, ובהתחשב בכך שמדובר במקרה פרטי של הפרק הראשון, על כל הממצאים שנקבעו בו, הגעתי למסקנה שיש בשילוב בין המסמכים לעדויות כדי לעורר את הספק ביחס למודעות ההנהלה לכך שההסכמה כוללת גם סיכום בע"פ לשלם לרופאים עבור צירוף המבוטחים, והסכמתה ואישורה לכך, תוך הצנעת כל ההיבטים הללו מכל מסמך פורמלי ומכל דיון שעשוי להגיע למאסדר. אישור הקופה היה בהתאמה מלאה לאינטרסים החיוניים של הקופה, ובדומה להתנהלות הקופה במקרים קודמים מול גורמים רפואיים או גורמי ניהול רפואי כשהשוני הוא רק בהיקף האדיר של המובטחים שהצטרפו, שוני שפועל דווקא לטובת המסקנה בדבר קיומו של אינטרס ראשון במעלה בצירופם.
אין ראיות שהתקיימו דיונים לגבי גובה התשלום לאלחיאת עבור כל מבוטח, ודמה שלאור התנהלות קודמת במהלך השנים לא היה חיוני לנהל דיון קונקרטי, כשברור שבכירי הקופה היו מודעים לכך שמדובר בסכומים נכבדים ביותר, גם אם לא ידעו מה הסכום המדויק.
המרמה – האם הקופה ידעה על השימוש בחברות שיווק והתמורה שקיבלו
367. שאלה עצמאית היא אם הנהלת הקופה הייתה מודעת לשימוש בחברות השיווק ולעובדה שחברות השיווק מקבלות סך של כ-6.3 מיליון ₪ + מע"מ בעבור מעורבותן.
בשונה מהמסקנה הקודמת, ביחס לסוגייה זו אין שום ראיה המלמדת על כך שהמידע גולה להנהלת הקופה, וממילא לא ניתן אישור של הקופה ואף לא הסכמה במשתמע.
אדגיש כי אמנם מצאתי בפרק הראשון שהשימוש בחברות השיווק היה ידוע לבכירי הקופה. לצד זאת, הקופה נהגה להתנהל ישירות במצבים בהם הקשר של הקופה היה מול רופאים או מנהלים רפואיים, שהעבירו את ציבור מבוטחיהם, ועמדה בעבר בקשר ישיר עם עם גורמים שפעלו להקמת
--- סוף עמוד 121 ---
סניף או מרפאה. משכך, מבחינת מה שהיה מוכר, ידוע ונהוג בקופה, לא מתחייבת מסקנה שמעצם הידיעה על התשלום לאלחיאת נגזרת גם ידיעה על העברתו דרך חברות השיווק.
368. בעניינו של חברוני, שהיה מעורב בהתקשרות, מצאתי שיש לקבל את טענתו שלא ידע על שימוש בחברות השיווק, ונותר ספק סביר בעניין. מסקנה נוספת אליה הגעתי היא שבישיבות ובדיונים מול בכירי הקופה בהם הוא היה מעורב לא עלה הנושא. אעיר כי הקישור שעשו חיימוביץ וחברוני בין מסיבי לבין רופאי אלחיאת, תומך במסקנה שלא ידעו על מהותה של מסיבי כחברת שיווק, כאמור.