407. מסקנתי עשויה הייתה להיות שונה לגבי מרכיבים נוספים שהופיעו בחשבוניות, כגון תקורה, משכורות ועוד, שהיו בשליטה מוחלטת של עליאש ובאישורו הבלעדי, ולא ברור מה עמד מאחוריהם, זולת רצון להיטיב עם חברות השיווק על חשבון הקופה. אלא שמרכיבים אלה לא נטענו בכתב האישום באופן נפרד ומפורש, לא בוררו לעומק בפרשת הראיות, גם לא מול עליאש, ולא התרשמתי שעליאש אמור היה להבין שעליו להתגונן מפניהם והוא אף לא התגונן מפניהם. רק מטעם זה, לא אדרש למרכיבים אלה.
408. שונה המצב ביחס לפרשת אלחיאת ולשימוש בחברת ג.פ. להעברת תשלומים לאלחיאת.
בפרשת אלחיאת קבעתי שהקופה לא ידעה כלל על השימוש בחברות השיווק והתשלום להן. בהקשר זה ציינתי באישום הראשון בפרק השני שהעבירה של הפרת אמונים נבלעת בעבירת המרמה בה הורשע עליאש, גם בהקשר של עצם השימוש בחברות השיווק, גם בהקשר של התשלום לחברות השיווק וגם בהקשר של גובה הסכום.
אלא שכפי שציינתי במסגרת ניתוח עבירת הפרת האמונים באישום הראשון בפרק השני, לשימוש בחברות השיווק יש מרכיב נוסף, הקשור רק לג.פ., שבו התנהלות עליאש היא נפרדת ועצמאית ממצגי המרמה בהם הורשע בכל הנוגע לשימוש בחברות השיווק והתשלום להן, ואותו אבחן כעת.
409. בפרשת אלחיאת עליאש הפגין התנהלות מיוחדת, לא מוסברת ולא עניינית, כלפי ג.פ., בכך שהורה להעביר דרכה תשלומים לאלחיאת, תוך שג.פ. הותירה ברשותה למלה מ – 700,000 ₪, יותר משליש מהסכום, והכל מבלי שהדבר היה ידוע.
410. ודוק, את ההתנהגות בניגוד עניינים חמור אני מייחסת לעליאש רק בקשר לג.פ. ולא בקשר לחברות סיבוני.
זאת, משום שסיבוני וחברות השיווק שלו היוו את גורם השיווק הגדול והמצליח של הקופה, וחלשו על מרבית הפעילות, בין היתר באזור ירושלים שהוא אזור פעילות מרכזי וגדול של הקופה. בנוסף, לסיבוני היו קשרים לראשי קהילות, חמולות וקבוצות, ובעבר שימשה אור יצחק כצינור להעברת
--- סוף עמוד 132 ---
כספים לאותם גורמים, כשחברות סיבוני תוגמלו על עצם יצירת החייץ ועל ריכוז הנתונים. משכך, אף לאחר שלקחתי בחשבון את הרווח הכספי העצום מבחינת סיבוני, ובהתחשב במאפייני פעילותו המפורטים לעיל, לא מצאתי כי קיים ניגוד עניינים חמור בהקשר של השימוש בחברות סיבוני..
411. לעומת זאת, העברת הכספים דרך ג.פ. הייתה חד פעמית בפרשת אלחיאת בלבד. בשונה מחברות סיבוני, חברת השיווק ג.פ. הייתה חברת שיווק קטנה, שנהגה לפעול באמצעות עובדים שעשו את עבודת השיווק ולא עמדה בקשר עם נציג קהילות או עם רופאים שהקימו מרפאות או העבירו את מטופליהם לקופה שתוגמלו על כך. גם האזור הגיאוגרפי שבו פעלה ג.פ. לא היה במזרח ירושלים. לא הייתה שום סיבה להשתמש בג.פ. בכל הנוגע לריכוז והעברת התשלומים לאלחיאת, לא הייתה שום היכרות לאנשי אלחיאת עם ג.פ., ולא עליאש ואף לא כינרת הצליחו להסביר את נסיבות העברת התשלומים דרכה.