עליאש בחקירתו, בתשובתו לאישום ובעדותו דחה מכל וכל את המתואר ואת המיוחס לו.
416. אישום זה מבוסס כל כולו על גרסת עו"ד ארנון, כפי שהוקלטה במפגש בנוכחות חברוני, עו"ד ארנון ועו"ד גדעון נחום ממשרד ארנון (ת/289), ועל תשובות עו"ד ארנון בחקירה במשטרה, במקטע המאוחר של החקירה, לאחר שהושמעה לו ההקלטה. אציין שבהסכמה הודעת עו"ד ארנון ותרשומת ראיון עמו הוגשו חלף חקירה ראשית (ת/290, ת/291).
עו"ד ארנון העיד בפניי כשהוא חולה מאד, ומטופל תרופתית, ואיני שוללת שהתרופות פגעו בזכרונו, יתכן שבאופן ניכר. עם זאת, לא ניתן היה שלא לחוש שעו"ד ארנון באופן מכוון עושה שימוש בחוסר הזכרון הנובע ממחלתו. עדותו הייתה מאד לא עקבית, וכשהיא נשמעת מפי עורך דין ותיק מאד, המודע למשמעות של עדותו בביהמ"ש ובפני רשויות החקירה והתביעה, אף במידת מה מקוממת. התבטאויותיו לגבי אמירת שקרים למשטרה ולנציגי המאשימה, והמילים הבוטות בהן השתמש לתיאור עוצמת הזלזול ברשויות אלה, גרמו אי נוחות. התרשמותי מעדותו, ממהימנותו ומניעיו הייתה שלילית. בהקשר זה מצאתי כרלבנטית את ההפנייה למקרים אחרים בהם לא בחל העד בהעללת עלילות שווא או בהפעלת לחץ על עד וניסיון לייצור ראיות בפרשת איציק מרדכי ובפרשיה נוספת (ע' 2316, 2353-2355).
417. אשר להקלטה שמסר חברוני, מתוכן ההקלטה ברור שמדובר במקטע חלקי מתוך שיחה שהחלה קודם לכן ונמשכה אחר כך(ת/289). עם זאת, נושא המפגש היה אחר והתמקד בכך שחברוני מודאג מהאפשרות שעליאש יהפוך לעד מדינה וינסה לקשור אותו לעבירות, ולא התרשמתי שהמקטע שנוגע לדברי עו"ד ארנון היה קטוע, כך שמבחינה זו להקלטה יש משקל.
--- סוף עמוד 135 ---
418. לעומת זאת, לגבי אופי המפגש, ההקשר שבו סיפר עו"ד ארנון את שסיפר והמניעים שעמדו בבסיס תיאורו, כמו גם הרצינות שייחס לכך עו"ד גדעון נחום, עו"ד פלילי שנכח בפגישה, קיימים סימני שאלה לא מבוטלים, המעמידים את המתואר בשיחה בספק כבד.
419. סיכומו של דבר, הבסיס הראייתי הוא הקלטתו של עו"ד ארנון, גרסתו במשטרה שהוגשה חלף חקירה ראשית, ראיון רענון עם העד ועדותו בביהמ"ש, היינו עדות יחידה של עו"ד ארנון.
כידוע, בעבירת שוחד, די בעדות הצד השני לעבירה מבלי שיש צורך בתוספת ראייתית. זאת, כמובן, בתנאי שאותה עדות מעוררת אמון, ויש בה כדי לבסס את התשתית הראייתית הנדרשת לכל יסודות העבירה.
420. בהליך שלפניי, לאחר שלקחתי בחשבון את גרסתו ההפכפכה ואת התרשמותי השלילית מהעד, ולאחר שלקחתי בחשבון שמדובר בעד יחיד, ובהתחשב בנתונים נוספים שאפרט, הגעתי למסקנה שלא ניתן לבסס על גרסתו באף אחד מהשלבים והפורומים תשתית ראייתית שדי בה לבדה, וללא כל תמיכה ראייתית להספיק כדי לבסס הרשעה, וכי אין באף אחת מגרסאותיו כשלעצמה די כדי לבסס מסקנה בפלילים.