על מנהל פעיל ועל איש קש
446. המבחן לניהול פעיל הוא מבחן פונקציונלי, שתכליתו זיהוי אותם גורמים פורמליים ובלתי פורמליים בחברה, שיש להם אחריות על פעילות החברה ועל קבלת ההחלטות בה, בין באופן כללי ובין ביחס להיבטים מסויימים, ויש להם מעמד ויכולת השפעה על התנהלות החברה, כך שביכולתם למנוע התרחשותן של עבירות ולקדם פעילות חוקית מול רשויות המס. אין חובה שהמנהל הפעיל יהיה מנהל רשום או בעל מניות, או ישא בתפקיד פורמלי והשאלה היא שאלת המעמד המהותי הפונקציונלי. מן העבר השני לא כל בעל מניות הוא בהכרח גם מנהל פעיל. בפסיקה פורטו שיקולים שונים, ובהם מעורבות בפעילות הכספית והחשבונאית, קשר עם מנהח"ש, אחריות כספית או על תחום ועוד, ואלה הם מבחני עזר שאינם מחייבים, כשהמהות כאמור היא הקובעת.
--- סוף עמוד 143 ---
447. איש קש הוא מי שמתייצג כלפי חוץ כבעל תפקיד ומעמד בחברה, כחזית של החברה, והוא אף רשום על פי רוב כבעלים של החברה או כמנהל. אלא שאיש הקש הוצב במעמדו זה על ידי אחר, שהוא השולט באופן מהותי בחברה ומנהל את ענייניה, אחר אשר יש לו אינטרס שלא להיות מזוהה כבעל העניין והוא מפעיל לשם כך את איש הקש. איש הקש יכול לתת את שמו ולא להיות מעורב כלל בפעילות החברה, והוא יכול לקחת חלק בפעילות לקידום המצג שהוא הגורם הפעיל בחברה. לשם הכרעה אם מדובר באיש קש השאלה המכרעת היא אם הוא מופעל ונשלט על ידי אחר לצרכי האחר.
לאור ההלכות האמורות אבחן כעת את התשתית הראייתית בהתאמה לחלוקה שצויינה לעיל.
448.
--- סוף עמוד 144 ---
ניכוי בחברות סיבוני של חשבוניות מטעם סניור (פרק ראשון)
נאשמים: סיבוני וסניור והחברות בשליטתם
תמצית האישום
449. בהתאם למפורט בכתב האישום, בשנים 2005-2010 הוצאו על ידי סניור לחברות סיבוני חשבוניות של חברות סניור בסך 24,729,875 ₪ ללא מע"מ, וביחד עם אביעד חשבוניות של ע.מ. אביעד לוי בסך 1,421,234 ₪ ללא מע"מ, ובסך הכל הוצאו חשבוניות בשליטת סניור לחברות סיבוני בסכום העולה על 26 מיליון ₪, שכנגדן לא עמדה פעילות כלל או לא עמדה הפעילות המתוארת בחשבוניות.
טענות לאי בהירות ולכפילות עובדתית בניסוח האישום
450. בכתב האישום נטען בסעיפים 96 ו-105, שסניור ו/או אביעד והגופים המשפטיים שבשליטתם לא סיפקו לחברות סיבוני שירותים בכלל או את השירותים המתוארים בחשבוניות.
ההגנה טוענת לאי בהירות בניסוח כתב האישום בכל הנוגע למעשי העבירה המיוחסים לנאשמים, ומלינה על כך שמדובר בניסוח שיש בו שתי חלופות עובדתיות. מדובר בשתי טענות נפרדות ששתיהן נופלות במסגרת טענות לפגם בניסוח כתב האישום, אשר לא נטענו בשלב הטענות המקדמיות.