לגוף העניין, מושכלות ראשונים הם שיש לנסח את כתב האישום תוך הצגת סיפור מעשה העבירה מבחינה עובדתית בצורה בהירה, כשהמאשימה נדרשת להציג תזה ברורה בכל הנוגע לטענות העובדתיות המיוחסות לנאשמים, וזאת כדי להביא בפני ביהמ"ש מסגרת עובדתית ברורה ומתוחמת ובעיקר לאפשר להגנה לדעת בפני מה עליה להתמודד.
451. לאחר שבחנתי את טענות ההגנה בכל הנוגע לתזות החלופיות, הגעתי למסקנה שהשימוש במילה "או" לא נועד לבטא חלופות עובדתיות שונות ביחס לאותן עובדות, אלא לשקף את העובדה שלשיטת המאשימה החשבוניות הנזכרות כוללות גם חשבוניות פיקטיביות, שאין להן כל קשר להוצאה אמיתית שהוצאה, וגם חשבוניות זרות, שכיסו הוצאות אמיתיות אך הוצאו שלא על ידי מי שביצע את הפעילות, כשחלקן של אלה או אלה מכלל החשבוניות בלתי ידוע.
452. אשר לטענת ההגנה כי הביטוי בסעיפים 96 ו-105 לכתב האישום "שירותים כמתואר בחשבוניות", מכוון לתוכן שנרשם בחשבוניות של שיווק שב"ן כשהפעילות הייתה של צירוף מבוטחים חדשים, אני מתקשה לקבל טענה זו. דומה בעיניי כי לאורך כל ההליך ובמהלך ניהול פרשת הראיות היה ברור שלא לכך מכוונת המאשימה, והתרשמתי מהבנה ברורה מצד ההגנה שאלה הם פני הדברים.
--- סוף עמוד 145 ---
בהקשר זה אציין כי בצדק הדגיש ב"כ נאשם 3 בפרק המבוא לסיכומיו בסעיף 25, כי המהות של האישום השלישי, להבדיל מהאישום הראשון, נוגעת לשאלת אמיתות העסקאות ולא לשאלת המלל בחשבוניות. להתרשמותי, בהתאמה לדברי הסנגור שהובאו לעיל, לכל אורך ההליך מתחילתו היה ברור לכל המעורבים, כי האישום השלישי אינו נסוב על השאלה אם בחשבוניות נרשם שב"ן במקום צירוף חברים חדשים, אלא אם הייתה בכלל פעילות של צירוף מבוטחים ואם כן אם מוציאי החשבוניות הם אלה שביצעו את הפעילות.
453. לפיכך, בעוד שטענה לפיה לא הייתה פעילות כלל משמעה שלא היו כלל הוצאות, והחשבוניות אינן אלא פיסת נייר (מזויפת או כוזבת לפי העניין), שהוצאה במטרה ליצור במרמה הוצאות פיקטיביות ולהקטין את חבות המס, הרי שהטענה שלא ניתנו שירותים כמתואר בחשבוניות מכוונת למצב בו הוצאו בפועל הוצאות, אלא שלא ניתן לקבל כנגדן חשבוניות כדין, והחשבוניות שהוצאו ונכללו בספרים ניתנו במטרה לכסות חשבונאית במרמה על הוצאות אמיתיות.
454. את הוצאת החשבוניות מייחסת המאשימה לסניור, ובהתאמה לחלוקה זו טוענת בסעיף 168 כי תפקידו של סניור היה לספק לסיבוני חשבוניות הנראות תקינות, לעיתים כדי לכסות על הוצאות שסיבוני לא יכול היה לקבל בגינן חשבוניות – חשבוניות זרות) ולרוב כדי לנפח באופן פיקטיבי את ההוצאות, כשבפועל לא היו כלל הוצאות כספיות (חשבוניות פיקטיביות).