בכל הנוגע לשיווק עצמי באמצעות סוכני מכירות – פעילות זו נאסרה לחלוטין.
בסעיף 5 נקבעה סנקציה, לפיה במקרה של הפרת התקנות מוסמך משרד הבריאות להפחית את התקציב השנתי של הקופה עד מחצית הסכום או מחצית החריגה.
אלה הן הוראות הדין.
33. בהמשך לאמור בתקנות, הפיץ משרד הבריאות בשנת 2000 מכתב למנהלי הקופות ובו פירוט של דרכי שיווק עצמי אסורות, תוך ציון מפורש כי קיים איסור להסתייע במגייסי מבוטחים, וכן נאסר לסכם עם ראשי קהילות או עם רופאי מרפאה על מעבר קבוצת מבוטחים כנגד תמורה או טובת הנאה. עוד צוין מפורשות כי האיסור חל גם על גורם הקשור לקופה ולא רק על הקופה (ת/3א).
מדובר במכתב ברור ומפורט, שהגיע אל הנהלת הקופה ולעליאש ואף הופץ או הוזכר במסמכים משנת 2004 כפי שיפורט בהמשך. לא נטען כי תוכן האיסורים היה לא בהיר או כי הופנו שאלות ובקשות הבהרה למשרד הבריאות ביחס למכתב האמור.
34. בשונה מהאיסורים הברורים הנוגעים לשימוש בסוכנים למיניהם, לא היו התקנות בהירות דיין בשאלה אם מגבלת השיווק העצמי חלה על מידע שהקופה מוסרת למבוטחיה ביחס לשירותי השב"ן. אציין שמבחינה לשונית האיסור היה ברור, אך מבחינת תכליתית לא הייתה לו הצדקה עניינית, ולכן היה צורך בהבהרת התקנות באותו נושא. ההבהרה נעשתה במסגרת פרסום כללים (ולא בדרך של תיקון התקנות) (ליפשיץ ע' 94, 249).
ואכן, שבע שנים לאחר התקנת התקנות, בשנת 2005, פורסמו "כללים לתכניות לשירותי בריאות נוספים (שב"ן)" (להלן: "הכללים" (ת/1)). הכללים נדרשים לכלל היבטי השב"ן, והתייחסותם לנושא השיווק מצומצמת ונפרשת על פני חצי עמוד בלבד. בכללים יש התייחסות לנושא הדיוור הישיר שנזכר בתקנות. כזכור, התקנות קבעו מהו שיווק עצמי והוציאו מההגדרה: "פעילות של מסירת מידע למבוטחיה בלבד, בין בדיוור ישיר ובין באמצעות מוקד טלפוני...". בכללים צוין כי משרד הבריאות מוצא לנכון לתת למונח "דיוור ישיר" פירוש רחב, כך ש"כל פעילות הממוקדת למבוטחי הקופה בלבד" תחשב בגדר דיוור ישיר, ולא תהווה חלק משיווק עצמי. בהתאמה נקבע בכללים כי פעילות של דיוור ישיר במסגרת השב"ן, כשדיוור ישיר מוגדר כ"מסירת מידע בלבד" אינה כפופה לתקנות מבחינת סכום ההוצאה ומבחינת דרכי השיווק (זולת בהיבט של הבטחת מתנות).
--- סוף עמוד 21 ---
35. לצד הוראה זו, למניעת ספקות, הובהר שפעילות לשיווק שב"ן למי שאינו מבוטח הקופה הייתה ונותרה בגדר שיווק עצמי, שנאסר ביחס אליו שימוש בסוכנים ומתן תמורה או טובת הנאה. וכך צוין מפורשות בסיכום הכללים: