38. לביהמ"ש הוגש תיעוד בכתב של דיון ממחצית 2007, במסגרתו התייחס ליפשיץ ממשרד הבריאות למדיניות משרד הבריאות, לפיה לא תהא סובלנות להפרת התקנות. בהקשר זה צוין כי נציגי הקופות, כשעליאש שימש כנציג מאוחדת, הציגו בדיון את הנעשה בקופות והתייחסו לנהלים והנחיות שניתנו וינתנו בקופות. אין בסיכום כל התייחסות קונקרטית לתוכן האיסורים מעבר להצהרות הכלליות של שני הצדדים. ההתייחסות הקונקרטית היחידה נוגעת לרצונו של משרד הבריאות לנקוט הליכים פליליים בקשר להפרת התקנות, לרבות בדרך של הוספת עבירות פליליות לתקנות (ת/2). נתון אחרון זה מלמד על עמדת משרד הבריאות שיש להחמיר בסנקציות על הפרת המגבלות, לתקן את החוק ולקבוע שהפרות מסוימות הן פליליות ולא מנהליות (דבר שלא ארע), אך אין הוא רלבנטי לאישומים הפליליים בכתב האישום שאינם עוסקים, כידוע, בהפרת המגבלות כשלעצמן, אלא בעבירות מרמה נטענות שונות הסובבות את המעשים. גם העובדה שתחנת משטרה כזו או אחרת לא מצאה לנכון לטפל בתלונות משרד הבריאות כל עוד לא הוצגו בפניה להבנת השוטרים חשדות לביצוע עבירות פליליות, להבדיל מהפרת תקנות, אינה משנה מהמסקנות האמורות.
עדות ליפשיץ מוגבלת, כמובן, לתקופה בה כיהן בתפקיד. עם זאת, מעדותו עלה שלא חלו שינויים ושלא נתקל בטענות לאי בהירות האיסורים המפורטים בהנחיות ובתכתובות המאוחרות.
39. כעולה מן המקובץ, לשונן של התקנות אינה מורכבת, תכליתן פורטה, והאיסורים והמגבלות במסגרתן ברורים, כשאין בפרסום הכללים כדי ללמד על אי בהירות ואף לא על שינוי כולל בתקנות, אלא יש בהם הקלה נקודתית בנושא מגבלות שיווק שב"ן למבוטחי הקופה בלבד, הא ותו לא. בנסיבות אלה, איני מקבלת את הטענות לאי בהירות בתקנות בכל הנוגע לאפשרות שימוש בסוכנים לשם צירוף חברים לקופה או את הטענות לשינוי במשטר הנורמטיבי שדרש זמן להטמעה, עד כי אין הצדקה להאשים בעבירות פליליות של מרמה הנוגעות להפרת התקנות.
טענת עליאש שהבין את הוראות הדין כמתירות צירוף אגב שב"ן
40. שאלה נוספת היא אם עליאש הבין בזמן אמת בתום לב את הוראות הדין כמאפשרות צירוף אגב שב"ן, אם היה בסיס סביר להבנה נטענת כזאת, ואם הוא הניח תשתית מבחינה ראייתית לסייג של טעות במצב הדברים ו/או טעות בדין.
אציין כי הטענה האחרונה לא נטענה על ידי ההגנה, שטענה כי הוראות הדין אפשרו פרשנות של צירוף אגב שב"ן, ולא טענה לטעות בהבנתו של עליאש. עם זאת, כפי שציינתי במבוא, מצאתי כי יש