מעבר לכך, וזה הנתון החשוב והמשמעותי, מעיון בדפי החשבון עצמם ניתן להבחין בבירור שלא ניכרת משיכת כספים התואמת בסכומיה את ההוצאות שהיה צריך סניור לגרסתו ולגרסת סיבוני לשלם לראשי הקהילות, אלא משיכה שיטתית נכבדת ומשמעותית של כספים והותרת סכומים נמוכים, המתאימים באומדן כללי לשמש כעמלה בשיעור של כ – 10%, וזאת בחוסר התאמה מוחלט לגרסת הנאשמים.
571. לא למותר לציין כי הממצאים מדפי החשבון מתחזקים אף יותר נוכח מסקנתי כי לגבי 12.5 מיליון ₪ מדובר בחשבוניות פיקטיביות לכל דבר ועניין שאינן יותר מפיסת נייר, ובהתאמה אין לגבי חשבוניות אלה כל הוצאות זולת עמלה. אותם הדברים נכונים גם לגבי סכום של 10 מיליון ₪ שלא נמצאו כל ראיות תומכות בטענה שהתקבל בקשר לפעילות במגזרים החרדי והערבי. הנה כי כן, ניתוח חשבונות הבנק כשלעצמו תומך בתזת המאשימה בכללותה בהקשר לנושא העמלה.
פתק התחשבנות שרשם סניור
--- סוף עמוד 175 ---
572. בחיפוש אצל סניור נתפס פתק צמוד לפנקס חשבוניות (ת/337א, ת/337). בפתק מצוינים עשרה תאריכים ולצידם סכומים. בתשעה מהמקרים רשום "לאבי" או "אבי". כל הרישומים מחוקים בקו (קיימת בפתק רשומה נוספת לגביה צוין "א-טור", שאינה קשורה להתחשבנות עם חברות סיבוני).
לעניין הסכומים המצוינים בפתק, מדובר בסכומים שהם שווי ערך ל– 90% מסכומי החשבוניות ללא מע"מ וזאת ביחס לשמונה מבין הרישומים (ת/337א, ת/337, ת/338). בשני הרישומים הנותרים הסכום הרשום בפתק אינו מהווה 90% אלא פעם אחת 93% ופעם שניה 88%. ואולם, צירוף של שני סכומים אלה שנרשמו בפתק והשוואתם לסכום הכולל של שתי החשבוניות מעלה שגם במקרה זה הסכום הכולל מהווה כ – 90%.
בנוסף, קיים על גבי הפתק כיתוב הממחיש את דרך החישוב לצורך הגעה לסכומים שצוינו: מסכום של 68,750 הוחסר סך של 6,875, שהם 10% במדויק.
573. הסבריו של סניור שרשם לצרכיו את המשיכות שנועדו לתשלום לראשי הקהילות (ע' 7033), ושההפרשים בין סכומי החשבוניות ובין סכומי המשיכות משקפים את מה שהחליט להותיר לעצמו כרווח כשאת השאר היה מפזר (ע' 7033-7034), הם הסברים בלתי אפשריים ובלתי מתקבלים על הדעת, בהתחשב בכך שסניור היה אמור להותיר ברשותו לפי גרסתו שליש מהסכומים ולא כ- 10%.
רק כשנשאל סניור ע"י ביהמ"ש כיצד הנתונים שציין מתיישבים עם הסכומים שתיאר שהעביר לראשי הקהילות, שינה והתאים את גרסתו והשיב כי לפעמים השאיר ברשותו מזומנים שמשך לצורך תשלומים עתידיים ולרוב השאיר בחשבון בין 15-20% (ע' 7034). בהמשך מסר תשובה נוספת לפיה היום הוא לא יודע לומר מהן המשיכות (ע' 7035). אציין שהסכומים שנותרו בחשבון אינם מתאימים ל–15-20%, ובראייה ארוכת טווח, כשההוצאות מהוות שני שליש בלבד מההכנסות, אין משמעות להסבר של החזקת מזומנים לשם תשלום, שכן במקרה כזה בתקבול הבא היה אמור סניור להוציא פחות במזומן, אך לא כך נהג.