יוער כי כל הסבריו של סניור ניתנו לגבי הוצאות הקשורות לראשי קהילה, ולא ניתנו כל הסברים הנוגעים למשיכות כספים לצורך צירוף בני השמונה עשרה לשב"ן, על אף שעל פי המוצהר מדובר במחצית מהפעילות שביצע.
הסבריו המתפתחים של סניור אינם מתיישבים עם הראיות והותירו רושם עגום.
574. ביחס לרישומים יש משמעות גם לקו המחיקה, המבטא סיום של פעילות ביחס לאותו רישום, ולטענת המאשימה סיום ההתחשבנות בין סניור וסיבוני. סניור לא סיפק הסבר חלופי מניח את הדעת למחיקת הסכומים.
--- סוף עמוד 176 ---
אוסיף ואעיר כי לא השתכנעתי שסניור הוביל את החוקרים לדירה בה נתפס הפתק בזוכרו כי פנקס החשבוניות והפתק משלהי שנת 2006, בגין התחשבנות שהסתיימה, מצויים בדירה.
575. ההגנה מפנה לנ/114 פתק נוסף שנמצא בחיפוש אצל סניור ובו יש התייחסות שונה ופירוט סכומי החשבוניות. החוקר אישר שלא התייחס לפתק זה בעורכו את ניירות העזר. לשיטת ההגנה עיון בפתק נ/114, מלמד שיש בו ביטוי להתחשבנות אמיתית תוך ציון של נתונים ועלויות.
אציין כי בשלב שהעיד החוקר, בטרם נשמע סניור, כשניתן היה להבין שהדף נוגע ליחסי סיבוני – סניור ולא לנושאים אחרים, הבעתי תמיהה על ההתעלמות ממנו. ואולם, סניור מסר בעדותו שדף זה כלל לא קשור להתחשבנות עם סיבוני, אלא לנושא יחסיו מול הר הזיתים, והסכומים בו אכן תואמים ברצף חשבוניות שיצאו להר הזיתים (נספח יב לכתה"א). בנסיבות אלה, ברי שמדובר בפתק שונה במהותו, פתק שבו מתורגם צירוף של 1,412 נפשות, לסכום כולל, ומבטא התחשבנות מול הר הזיתים, שאל טיבה ומהותה אתייחס בפרק הרלבנטי. אציין עם זאת, כי לאור אופיו של נ/114 לא מופיע ולא אמור להופיע בו שמו של סיבוני, וכצפוי אין עליו מחיקות של סכומים. משכך, הפתק נ/114 אינו משליך ומשפיע על הפתק הנדון שכן מדובר ברישומים שונים.
576. כעולה מן המקובץ, בכל הנוגע לשימוש בכסף, מדובר בראיה הנוגעת אמנם לתקופה קצרה מחודש נובמבר 2006 ועד פברואר 2007, אך יש לה משמעות לא מבוטלת לתמיכה בגרסת המאשימה בדבר התחשבנות בכלל ונוכח גרסת הנאשמים בפרט. ראיה זו כשהיא מצטרפת לתמונה הכללית של ההתנהלות כעולה מנייר העזר ומהמסמכים שבבסיסו, תומכת בקיומה של תבנית התנהלות הכוללת הותרת סכום קבוע ברשות סניור, שאינו מתאים לסכומים אליהם התייחס בעדותו, אך הוא כן יכול להתאים לסכומים מקובלים של עמלה בקשר להוצאת חשבוניות פיקטיביות.
השליטה בכספים שנמשכו מהחשבון
577. לטענת המאשימה סניור החזיר את כל הכספים שמשך לסיבוני. המאשימה מבססת את מסקנתה זו על שילוב של הנתונים לפיהם הסכומים שנותרו בחשבון סניור תואמים סכומי עמלה, יתר הסכומים נמשכו או נפרטו למזומן, הסכומים שנפרטו למזומן לא הועברו לצדדים שלישיים ובפתק הנזכר נרשמה העברה של הכספים לאבי.