--- סוף עמוד 182 ---
גרסת רובין
605. בחקירתו, כשהוצגו לו השיקים הנדונים, מסר רובין שסניור הביא לו את השיקים מלאים ואף ציין כי הוא מזהה את כתב היד על גבי השיקים ככתב ידו של סניור. רובין נשאל לגבי כל המוטבים שצויינו על גבי השיקים ומסר שהוא לא מכיר אף אחד מהם (ת/234 4/17 ואילך). בעדותו חזר רובין על אותה גרסה, כך שבהקשר זה אין מדובר באמרת עד מחוץ לכתלי ביהמ"ש ולא נדרשת תמיכה ראייתית לדברים. רובין הוסיף והתייחס בעדותו גם לחותמות ומסר שאין לו קשר אליהן (ע' 1570). רובין לא עומת בחקירה נגדית עם שום גרסה חלופית על כל המשתמע מכך ועדותו בנושא זה הייתה עקבית.
606. ההגנה מבקשת שביהמ"ש יקבע כי דבר מגרסתו של רובין לא ראוי לאמון ובכלל זה טענות רובין שהשיקים היו מלאים. אינני מקבלת טענה זו, ואני מפנה לפרק השני, שם נבחנת גרסת רובין בהרחבה. אעיר כבר עתה שעל אף הבעייתיות שניכרה במהלך עדותו של רובין, וניסיונו בנושאים מסויימים, לא אלה הקשורים לסניור, למסור תשובות מתחמקות, הרי שמרכיבים רבים בגרסתו כלל אינם שנויים במחלוקת או שיש להם תמיכה ראייתית נוספת. לפיכך, ככל שההגנה חלקה על גרסתו הברורה והמפורטת של רובין ביחס למוטבים בשיקים מחובתה היה להציג זאת ולהטיח את טענותיה ברובין.
607. בחקירה המשטרתית זיהה רובין את כתב היד של סניור על השיקים (ת/234 4/ 25) ואך טבעי הדבר לאור כמות השיקים והתקופה הממושכת של הפעילות שרובין הכיר את כתב ידו של סניור. כידוע, זיהוי כתב יד יכול להתבצע גם על ידי מי שיש לו היכרות עם כתב היד ולאו דווקא על ידי מומחה, ובנסיבות העניין, הזיהוי של רובין, המתיישב עם השכל הישר, די בו, במיוחד שההגנה לא פעלה כדי לכרסם בתוקף הזיהוי. מקובלת עליי גם טענת המאשימה שלא הייתה חייבת בנסיבות שהיו לפניה לבדוק את כתב היד על ידי מומחה להשוואת כתבי יד.
גרסת סניור
608. סניור, הגם שלא שמר על זכות שתיקה מלאה כאמור, בחר לשתוק כשהוצגו לו השיקים האמורים וכן הטענה שמדובר במוטבים בדויים (ת/163). בעדותו נשמעה לראשונה טענתו הכבושה שהוא כתב את השיקים ומסר אותם לרובין אך המוטבים בשיקים היו ריקים, טענה שלא הוצגה בפני רובין כאמור (ע' 7221). סניור טען שזו הייתה שיטת העבודה שלו (ע' 6602). מדובר בטענה סתמית וסיסמתית שלא הוצגו לה עוגנים ממשיים, ואין בעובדה שנמצאו שיקים אחרים של סניור פתוחים (נ/240), כאשר התשלומים נועדו למשכיר הנכס, כדי ללמד שבמקרה זה, כאשר המוטבים הם בדויים והכספים חוזרים לידי סניור, כדי לשנות מהמסקנה שכן הנסיבות שונות במובהק.