עו"ד גיא – רון לא העיד במשפט, כך ששתי חוות הדעת מטעמו אינן קבילות לתוכנן. עם זאת, יש להן משקל ככל שעליאש טוען כי פעל לפיהן, ויש להן חשיבות לשם בחינת טענותיו בנוגע להבנתו בזמן אמת. מבלי למעט מן האמור, היות ששני הצדדים נדרשו לתוכן הכתוב, ולצורך בחינת ההיתכנות של טענות עליאש ביחס להבנתו, לא אתעלם מתכני המסמכים.
עיון בחוות הדעת שערך עו"ד גיא - רון (ת/60), מעלה כי הוזכרו בה בראש המסמך כל האיסורים שפורטו במכתב משנת 2000.
בנוסף יש בפרק שעניינו "ניתוח מגבלות הדין – הלכה למעשה" התייחסות מפורשת בסיפא של סעיף א.2), לכך ש"חל איסור לערוך פעילות של שיווק עצמי אסור באמצעות שירותי הבריאות הנוספים, ולא ניתן להציעם בדרך זו גם לצד אלמנט השכנוע המרכזי – המעבר בין הקופות". באותו פרק, בסעיף ג.4) מתייחסת חווה"ד לאיסור לפעול באמצעות סוכני מכירות.
45. בתשובת הייעוץ המשפטי של הקופה לחווה"ד של גיא רון, תשובה שהופנתה לעליאש, צוין שגם כל פעילות שיווק לשב"ן לחברי הקופה באמצעות סוכני מכירות היא אסורה. תשובתם זו ניתנה לאחר הפצת הכללים (ת/61). ברי שמעמדה זו לא יכלה לנבוע הבנה שהפעילות של צירוף אגב שב"ן היא מותרת. מובן גם שעצם העובדה שהייעוץ המשפטי החזיק בעמדה מחמירה, ואולי אף הורה על הגבלות מיותרות אינה מסייעת לטענה שהייתה אי בהירות שאפשרה הבנה כי מותר צירוף אגב שב"ן.
גם בתגובתו (ת/62) חוזר עו"ד גיא רון ומתייחס לנושא שיווק השב"ן למבוטחי הקופה ומציין בסעיף 4. לתגובתו את ההגבלות שהוטלו על שידול לקוחות של קופות אחרות, ומדגיש כי שיווק של שב"ן למבוטחים של קופה אחרת כחלק משכנועם לעבור לקופה הוא אסור.
46. עליאש אמנם טען בעדותו כי מבחינתו חווה"ד נתנה גושפנקא חוקית להבנתו שצירוף אגב שב"ן הוא מותר (ע' 4205), ואולם, הוא התקשה להצביע על המרכיבים בחווה"ד שהביאו אותו למסקנה האמורה, וכאמור, לא העיד את עו"ד גיא-רון מטעמו, אם וככל שרצה לבסס טענה שהסתמך על עצתו, ולמעשה גם לא טען ששוחח עמו וקיבל ממנו הנחיות המאשרות את התזה של צירוף אגב שב"ן, תזה שבשני המסמכים של עו"ד גיא רון נשללת. כפי שפורט לעיל אין בחווה"ד אמירות
--- סוף עמוד 25 ---
מובהקות שמהן ניתן היה להסיק את המסקנה, להיפך. בנסיבות אלה, ומשעו"ד גיא רון לא העיד, אין בסיס לטענת עליאש בדבר הסתמכות על חווה"ד לצורך ביסוס הבנתו בדבר הלגיטימיות של צירוף אגב שב"ן.
אני מפנה גם לסיכום הדיון משנת 2007 (ת/2), שאמנם נערך חמש שנים לאחר תחילת התקופה הרלבנטית בכתב האישום, עם זאת, יש משמעות לכך שעליאש נכח בדיון ולא העלה כלל את האפשרות של צירוף אגב שב"ן.