אציין כי בתמיכה לטענותיו העיד ארוש את בן דוד כעד הגנה, ובן דוד התייחס בעדותו באותו הליך למעמד ארוש ולמעמדו שלו באור החסד, והשאלות בהקשרו הן זהות.
746. בעדותו בהליך האחר מסר ארוש שבן דוד, סונה והוא היו שותפים באור החסד (ת/384 ע' 3906). הוא מסר שהחברה הייתה רשומה על שם סונה, וארוש עמד מאחורי החברה ולא היה בחזית (שם, ע' 3961), הוא תיאר את פעילות החברה שכללה שיווק לקופה דרך אור יצחק ואף פירט שאור החסד, החברה שלו מחזיקה 25% ממרפאה (ע' 3970). אציין שלצד נתונים אלה, התואמים את המציאות הראייתית, מסר ארוש פרטים שעשויים להיות מתאימים לתיאור המסגרת, אך הם אינם מתאימים. כך, ארוש הפנה לרו"ח של החברה יואב מטלוב (ע' 3962), טען שעמד עמו בקשר, טענה שלפי עדות מטלוב בה נתתי אמון מלא, אין בה ממש. כך, ארוש ציין שאור החסד ביצעה פעילות שיווק בהיקף של 11 מיליון ₪ בהקשר של הקופה, טענה שאין לה שחר. כך, ארוש, התייחס לקשריו ההדוקים עם הפרופסור שמנהל את המרפאה, טענה שאין בה ממש. וכך, ארוש תיאר העסקת עובדים ופעילות של החברה גם לאחר שאור החסד חדלה מפעילות מעשית.
--- סוף עמוד 220 ---
747. בן דוד העיד כעד הגנה ותיאר את הקמת אור החסד בעקבות פניה של אור יצחק אליו ואל ארוש שהיו בישיבה כדי שיעשו שיווק לקופה (ת/385 ע' 5238). לדבריו, באור החסד היו שלושה שותפים: ארוש סונה והוא עצמו, כשהיה ביניהם הסכם של חלוקת הרווחים לשלושתם אם יהיו רווחים ומשיכת משכורת מהחברה (שם, ע' 5239). בן דוד ציין כי הם החליטו לשים את סונה כמנכ"ל וכמי שיעמוד מול הרשויות ומול המיסים (שם, שם). יצוין שבן דוד מסר פרטים לגבי החשבוניות והספקים בהקשרה של פריטת השיקים שנועדה להוות מעין אליבי לשיחה (שם, ע' 5248), והפרטים שמסר מתיישבים עם נתונים מתוך הנהח"ש של אור יצחק (ת/196).
748. עדויות השניים שניתנו מבחירה, מסבכות אותם בהודיה במעמדם באור החסד, לא רק כשותפים אלא גם כגורמים פעילים ומעורבים שמעמדם הוא של מנהלים פעילים, מעמד שאותו הם מכחישים בהליך שלפניי.
איני מקבלת כל טענה שיש צורך בפרוטוקולים נוספים או בכתב האישום או בכל ראיה אחרת מתוך ההליך האחר כדי להבין את דבריהם הברורים והפשוטים ביחס למעמדם באור החסד, נושא שאין לו נגיעה ליתר הראיות בהליך האחר.
749. ארוש ובן דוד טוענים שהיה הכרח להציג את ארוש כבעלים של אור החסד כדי להסביר את אותם שיקים שניתנו בשלב מאוחר יותר, שבאמצעותם ניסו ליצור אליבי לשיחות, ואני מקבלת שלו היו טוענים שעבדו כשכירים לא היו יכולים להסביר את האמור בשיחות ואף לא את תשלום השיקים הנטענים ששולמו להם לטענתם בגין פירוק השותפות במרפאה. בנוסף, לאור העובדה שמעורבותו של בן דוד בפעילות היא ברורה, ולאור העובדה שבן דוד וארוש העידו באופן מתואם, איני יכולה לשלול את האפשרות שהיה מידע שבן דוד מסר לארוש לצורך הגנתו, לדוגמא לגבי רו"ח מטלוב. עם זאת, השניים מסרו גרסה מפורטת מאד, התייחסו לפרטי הפרטים ולהסכמות בינם לבין סונה, ועדותם בהליך האחר, שבהליך לפניי הם טוענים שהייתה שקרית, מסבכת אותם.